פסיכולוגיה

פסיכולוגיה – מדעי הנפש – הינו מונח-אב לשדה מגוון של מחקר ויישום. פילוסופים עסקו בשאלות פסיכולוגיות משחר ההיסטוריה, אך חקר הנפש התחיל להתהוות לכדי מדע רק במהלך המאה ה-16. התהליך ארך זמן רב והמעבדה הפסיכולוגית הראשונה נפתחה באוניברסיטת לייפציג רק בשנת 1879.  טיפול פסיכולוגי בהפרעות נפשיות החל להיות רווח סביב אותה תקופה, מהלך אליו היו שותפים חוקרים, נוירולוגים ורופאים רבים. אך האיש שקטף את מירב התהילה, הינו הנוירולוג היהודי המפורסם ביותר בהיסטוריה – זיגמונד פרויד.

מהי פסיכולוגיה?

פסיכולוגיה הינו תחום מחקרי שעוסק בחקר ההתנהגות והתהליכים הקוגניטיביים של פרטים וקבוצות, אצל בני אדם וחיות. פסיכולוגיים שואפים להבין את קשת ההתנהגויות והמצבים המנטליים של יצורים בעלי קוגניציה ולנבא את התנהגותם באמצעות מודלים תיאורטיים, חישוביים ואמפיריים.

ענף חשוב של הפסיכולוגיה הינו התחום של הטיפול הנפשי בהפרעות נפשיות ובאנשים בעלי תפקוד נורמטיבי המצויים בסכסוך פנימי או מתמודדים עם קשיי או מכאובים שפוגעים להם באיכות החיים ובתפקוד.

קצת היסטוריוסופיה

המחקר המודרני בפסיכולוגיה גבר דווקא בזכות האיש שטיען כי פסיכולוגיה לעולם לא תוכל לההפך למדע אמפירי אמיתי. לאיש הזה קראו עמנואל קאנט, אחד הפילוסופים המשפיעים בהיסטוריה האנושית. קאנט טען שמדע לא יכול להתבסס על דיווחים סובייקטיבים[1] (אינטרוספקטיבה), הליך שהפסיכולוגיה בזמנו הייתה מבוססת עליו במידה רבה. אך ניראה שדווקא טענה מצד גדול האינטלקטואלים של דורו הניעה רבים מדורות ההמשך להוכיח כי טעה ומדענים החלו לפתח הליכים שלא מבוססים על דיווח סובייקטיבי, כפי נהוג עד היום.

אך הטענה לפיה פסיכולוגיה איננה יכולה לההפך למדע של ממש, איננה טענת שמבוססת רק על בעיות בשיטה המדעית. עד היום חוקרי פסיכלוגיה מן השדות השונים מתמודדים עם אחת השאלות הקשות של התחום: כיצד הנפש, שהיא דבר מופשט, יכולה להיות בממשק עם הגוף המוחשי והחומרי.

שאלה זו נוסחה על ידי הפילוסוף רנה דקארט, שהאמין בדואליזם. כלומר, שהנפש או הנשמה, אינה יישות פיסיקלית אלא יישות רוחנית, ואיך יתכן שיישות שאיננה פיסיקלית תבוא במגע עם יישות חומרית (הגוף)? או בניסוח אחר: כיצד מצב חומרי (פציעה בכך היד) יכולה להשפיע על יישות נפשית-רוחנית (תחושת הכאב)?

כיום מדענים אינם מאמינים כי הנפש הינה ישות חומרית, גישה זו נקראת מטריאליזם. הקונצנוס במדע היום, הינו שמצבים מוחיים הם שעומדים בייסוד המצבים הנפשיים.  אך גם הסבר זה לא מספיק כדי לגשר על הפער שבין הפעילות הנפשית הגלויה לעין (התנהגות) או זו הסמויה ושאנו חווים בתוכנו, ובין הפעילות הביו-כימו-אלקטרונית שבמוח. מדענים כיום, מנסים לגשר על הפער הזה באמצעים טכנולוגיים, אך רמת ההצלחה עדיין שנויה במחלוקת. רוב החוקרים עדיין עוסקים בנפרד בשאלות ביולוגיות ובשאלות קוגניטיביות ונפשיות. הביולוגיה של המוח נחשבת ל’חומרה’ של הנפש והתפקודים הקוגניטיביות נחשבים ל’תוכנה’ של הנפש. קל לראות כי החלוקה בין גוף ונפש השתמרה, גם אם המילים בהם משתמשים מעט השתנו, ועברו מודרניזציה וחילון.

כאשר מדברים על שאלות יישומיות כמו בתחומים טיפוליים, שיקומיים או ארגוניים, אנשי המקצוע לרוב בודקים את היעילות של מעשיהם והשפעת בפעול על המטופל או הלקוח. כלומר, לאיש המקצוע חשוב מהי הדרך היעילה ביותר להפסקת הסבל של המטופל  או מציאת פתרון לבעיה של הלקוח.

 סוגים ותחומים של פסיכולוגיה

בפסיכולוגיה יש שני סוגים עיקריים: מחקריים ומקצועיים. בכל אחד מהסוגים יש תחומים שונים. נמנה פה חלק מהם.

תחומי מחקר

מדעי המוח הביולוגיים

חוקרים בתחום זה יעסקו בנושאים נפשיים וקוגניטיביים בהקשרם הביולוגי. אלו אזורים במוח אחראים על תפקוד מסויים? איזה חלבון לוקח חלק בגיבוש של זכרון לטווח ארוך? כיצד שינוי בגן של עכבר יבואו לידי ביטוי במוחו? כיצד שינוי מוחי זה יבוא לידי ביטוי בהתנהגותו של העכבר?

מדעים קוגניטיביים

חוקרים קוגנטיביים מתמקדים בצד התפקודי של הנבדק. הם יבדקו את מהירות התגובה ביחס לגירוי מסויים, יבחנו את ההשפעה שיש לקונפליקט על רמה של דיוק או הטעות שנעשה בהקשר של אשליה אופטית. אלו הם החוקרים של ה’תוכנה’ בלבד.

נוירוגוקניציה

חוקרים בתחום של נוירוקוגניציה הם הגשר שבין הביולוגיה וה’חומרה’ ובין הקוגניציה וה’תוכנה’. אך דווקא בשל כך הם סופגים מטחים של ביקורות. חוקרים בתחום זה ישתמשו במכשירים שמעניקים מדדים פיזיולוגים של פעילות מוחית בעת ביצוע של מטלה. כך הם בודקים למשל, איזה אזורים פעילים במוח בזמן של ביצוע מטלה קוגניטיבית או בעת חשיפה לגירוי מסויים.

תחומים מקצועיים

פסיכולוגיה ארגונים

תפקידו של הפסיכולוג הארגוני הינו יישום של תיאוריות ושל מחקרים באמצעות הליכי התערבות בקבוצות ובארגונים מכווני משימה. מטרתו היא לדאוג הן לצרכי הפרט במקום עבודתו והן לצרכי הארגון התלוי בתפקודו הטוב ביותר של העובד.

פסיכולוגיה קלינית

פסיכולוגים קליניים עוסקים בבריאות הנפש של אנשים עם הפרעת נפש ושל האוכלוסיה הכללית. פסיכולוגים קליניים מטפלים במגוון שיטות – פסיכודינמית, CBT וטיפולים אינטגרטיביים (גופנפש), למשל.

פסיכולוגיה שיקומית

פסיכולוגים שיקומיים עוסקים באבחון, בטיפול ובשיקום של אנשים המתמודדים עם מוגבלות גופנית, שכלית  נפשית או חברתית. פסיכולוגים שיקומיים עוזרים למטופל להגיע למצב של איזון וחזרה לשגרה, וגם של מימוש הפוטנציאל למרות ההתמודדות.

 לימודי פסיכולוגיה – מהם כוללים

מי שרוצה להיות פסיכולוג, מקצועי או מחקרי, צריך להשלים תואר ראשון ותואר שני, עם תנאי סף קבלה מחמירים. פסיכולוגים מקצועיים נדרשים לעבור גם תקופת התמחות במקומות העבודה השונים. התהליך של להפוך להיות פסיכולוג יכול להיות ארוך אך משתלם.

לסיכום

על אף שפילוסופים עסקו בפסיכולוגיה עוד מימי יון העתיקה, הפסיכולוגיה ביססה את מעמדה כתחום מחקרי לגיטימי רק במאות האחרונות. אך גם אם ניראה שהתחום מתפתח בצורה מסחררת, שאלות הייסוד של התחום נשארות בעינן. פסיכולוגים יכולים לפנות לאפיק מחקרי או לאפיק מקצועי.