פחד גבהים

רובנו לא אוהבים לשהות בגובה רב מדיי, אבל יש אנשים שהגוף שלהם מגיב בפאניקה כאשר הם נמצאים במרחק מהקרקע, יש כאלו שעבורם לעמוד צמוד למרפסת או לטפס על סולם זוהי משימה בלתי אפשרית.

אלון, יזם הייטק בן 45, נמנע מפגישות עסקיות כשהן מתרחשות במגדלים או משרדים גבוהים וחווה פגיעה ממשית בחופש ובאיכות חייו.

מה גורם לאנשים לפתח פחד גבהים? האם ניתן לטפל בפחד גבהים ולנהל חיים רגילים? התשובות במאמר:

מהו פחד גבהים?

“הצוק החזותי” היה ניסוי שהתקיים בשנות ה-60 ובו נראו תינוקות זוחלים המסרבים לחצות לוח זכוכית עבה שלכאורה הונחה בגובה רב מאד.
נוכחותה של אמו של התינוק, שעודדה אותו לחצות את הלוח, לא שכנעה את התינוק שהוא בטוח.

ניסוי זה ומחקרים רבים אחרים הראו כי בני אדם ובעלי חיים בכלל מגיבים באי-נוחות מול גבהים מסוימים, זוהי תגובה אינסטינקטיבית וטבעית של מנגנון הישרדותי-אבולוציוני.

אף על פי כן, רוב הילדים והמבוגרים נוקטים בזהירות אך אינם מפחדים מגבהים יתר על המידה.

אקרופוביה היא פחד ספציפי מגבהים ונראה כי כמו כל הפוביות, הוא תגובת יתר של תגובת הפחד הרגילה.

רוב האנשים יגדירו צוק כמקום גבוה המעורר פחד בלתי נשלט, עבור הסובלים מאקרופוביה, זה יכול להיות שהייה בבניין גבוה, עמידה ליד מרפסת, עמידה על סולם, עמידה על כיסא או אפילו צעד בודד של גרם מדרגות.

שכיחות הפחד בקרב האוכלוסייה

מוערך כי אקרופוביה היא פוביה שכיחה למדי הפוגעת בכ-6% מהאוכלוסייה הכללית.
קיימים מחקרים המציעים שכ-28% מכלל המבוגרים חווים פחד גבהים בשלב מסוים במהלך חייהם, כאשר התסמינים נוטים להופיע בדרך כלל בעשור השני לחיים.

הגורמים לפחד גבהים

פחד גבהים עשוי להתפתח בעקבות גורמים שונים:

טראומה

אנשים שנחשפו לנפילות קודמות מגובה ופיתחו תגובה טראומטית עשויים ללקות בפחד קיצוני מגבהים.

תגובה נלמדת

מחקרים מצביעים כי פחד לא רציונאלי מנפילה משפיע יותר מאשר תפיסת גובה פיזיולוגית, נראה כי אנשים עם פחד גבהים נוטים לפרש באופן מוגזם את התחושות הגופניות הבלתי נעימות אשר מרביתנו חווים במקומות גבוהים: התחושות מתפרשות כעדות לכך שדבר מה נוראי עומד להתרחש וכך אותם אנשים מלבים את הפחד, מתחילים להימנע ממקומות גבוהים אשר מקושרים לחוויה הבלתי נעימה ומבססים מעגל שלילי של פחד גבהים.

בהתאם לתפיסה זו, ילדים אשר גדלו בבית עם הורים שהגיבו בצורה מבוהלת לטיפוס על גבהים עשויים לפתח פחד מגבהים.
גם המנעות וחוסר התמודדות עם גבהים בינקות עשוי להשפיע, נמצא כי חשיפה סבירה למקומות גבוהים בגילאים בהם התינוק מתחיל לרכוש מיומנויות מוטוריות מאפשרת לתינוק לרכוש ביטחון בסיסי ביכולתו להתמודד עם מקומות גבוהים מבלי להיפגע.

בעיה נוירולוגית

נמצא שבמקרים מסוימים, עיבוד שגוי של הקליפה החזותית בעת חשיפה לגובה עשוי לייצר עומס ובלבול הנחווים כפחד קיצוני ולא מותאם לגירוי.

קשיים רגשיים כלליים

פחד מגבהים מתרחש לעיתים קרובות לצד מצבים פסיכיאטריים אחרים, כולל חרדה ודיכאון ועשוי להיות קשור לעוררות כללית ולקשיים רחבים יותר בהתמודדות עם חוסר אונים ומצבי חיים לא נוחים בכלל.

התסמינים של פחד גבהים

הסובלים מפחד גבהים יפגינו תסמיני גופניים ועלולים לחוות שיבושים בחייהם:

• תגובה מוגזמת ועזה שאינה פרופורציונלית למרחק מהקרקע – רעידה, הזעה, שיתוק, דפיקות לב, בכי, צעקות, התקף פאניקה, סחרחורות. צורך לזחול על ארבע או לכרוע ברך בעת מרחק מהקרקע.
• דאגה ועיסוק רב במחשבות על גובה ומרחק מהקרקע
• הימנעות ממצבים שיביאו לחשיפה עם גובה או אפילו ממחשבות על שהייה בגובה
• שיבושים מגבילי חיים בפעילויות היומיומיות

הקשר בין חרדת טיסה ופחד גבהים

פחד מטיסות נקרא גם אירופוביה והוא פוביה ספציפית מפני שהייה במטוס או כל כלי מעופף אחר.
כמו אלו הסובלים מפחד גבהים כללי, גם הלוקים באירופוביה מושפעים מהפער בגבהים שבין הקרקע למקום בו הם נמצאים, אך היבט הגובה אינו ההיבט היחיד המאפיין את הפוביה.

הפוחדים מטיסות חוששים ממגוון תרחישים ומתחושת חוסר האונים העשויה להתעורר מולם: כיסי אוויר, אירועים ביטחוניים, נחיתות חירום, התרסקויות ועוד.

טיפול בפחד גבהים

טיפול CBT

טיפול קוגנטיבי-התנהגותי הוא הטיפול העיקרי המועדף על פוביות ספציפיות.
בטיפול CBT לומד המטופל להכיר את הסיטואציות המעוררות את הפחד ואת דפוסי המחשבה שמעוררים ומזינים את החרדה. בליווי צמוד של מטפל הוא חווה חשיפה הדרגתית למקור הפחד עד לוויסות והסתגלות של תגובות הגוף לשהייה בגובה.

נוירופידבק

על ידי מדידת גלי מוח ומתן משוב לגבי הפעילות המוחית מאפשר טיפול נוירופידבק לעצב מחדש דפוסים מוחיים. מפת המוח הראשונית מאתרת היכן במוח קיימת ההפרעה, ומפגשי נוירופידבק יכולים לעזור בלתקן את גלי המוח של האדם כדי להפחית את התדירות ומשך התקפי הפאניקה.

טיפול פסיכודינמי

הגישה הדינאמית שואפת להבין את המקור הלא מודע של הפחד הספציפי, בייחוד כאשר אינו מוסבר על ידי אירוע מציאותי.
בטיפול זה אין כוונה “להעלים” את הפחד בטווח המיידי, אלא להבין את המשמעות העמוקה שלו עבור האדם, מתוך הנחה שחקירתו וחשיפת המקור יגלו רבדים חשובים לאדם ושחשיפתם תעזור בהתמודדות והפחתת הפחד הספציפי ותופעות נוספות אחרות.

להתגבר על הפחד מגבהים

מסתבר שניתן להתמודד עם פחד גבהים גם לבד, באמצעות מודעות ותרגול עקבי.

כיום קיימים בלוגים רבים של מטפסי הרים שמשתפים טיפים מהמסע הפרטי שלהם בהתמודדות מול פחד מגבהים:

• נשימה: שימוש בנשימה מודעת על מנת להרגיל את הגוף להירגע ולהגיב ביעילות למצבים שונים.
• ויסות הגוף: תרגול קבוע של טכניקות לוויסות מחשבות ותגובות גופניות, כמו מדיטציה.
• דמיון: דמיון הוא כלי חזק לשינוי. אפשר לדמיין אדם שמרגיש נוח בגבהים ולהרגיש איך זה להיות כמוהו או לדמיין הצלחה שלנו בשהייה בגובה, ואיך זה ירגיש לחגוג את אותה ההצלחה.
• הסכמה לפחד: כפי שכתב הסופר אמברוז רדמון, אומץ הוא לא היעדר פחד, אלא ההסכמה לפחד. בעת חרדה הגוף מגיב בצורה הישרדותית, חשוב להכיר בכך שזהו מנגנון טבעי ולא דבר שצריך להילחם בו. ניתן להתרגל לפחד ולהסכים לתגובות הגופניות. אפשר לתת לסחרחורת, לדפיקות לב מואצות או לכל תחושות אחרות פשוט להיות שם מבלי לשפוט אותן כבעייתיות.

לסיכום

לכל בני האדם באופן טבעי מתעוררת תחושת אי נוחות בשהייה בגובה רב מפני הקרקע, אך אנשים מסוימים חווים פחד משתק או כזה המפריע לחיי היום יום.

פחד גבהים יכול להתבטא בתגובות חריפות לשהייה בגובה שאינן בהכרח תואמות את הסיטואציה, למשל – עמידה ליד מרפסת או טיפוס על סולם, ואפילו טיפוס במדרגות.

תגובות אלו עשויות להזכיר התקפי פאניקה כמו סחרחורת, רעידות ושיתוק.

פחד גבהים, אקרופוביה, עשוי להתפתח בעקבות טראומה, בעקבות התניות מול חשיפה לגובה בילדות או בעקבות פעילות מוחית לא מווסתת.

אפשר להתמודד עם פחד מגבהים באמצעות טיפולים קצרי-מועד היעילים מאד בוויסות תגובות הגוף לשהייה בגובה, ואף ניתן לתרגל לבד כיצד ואפשר לגוף להתמודד עם תגובות הפחד.

בפורטל טיפולים קיימים מטפלים המומחים בהתמודדות עם פוביות ופחדים ספציפיים, מטפלי הפורטל ישמחו לתת לכם מענה מקיף ומקצועי הכולל חשיפה הדרגתית וטיפולי CBT מתקדמים.