“עולם מתפורר. מילה. קול. תגיד לשעונים לעצור” זהו ציטוט מתוך רגע שחוותה פרופ’ אלין סאקס, פרופ’ למשפטים ופסיכולוגיה, המתמודדת עם סכיזופרניה. בהרצאה היא משתפת בגילוי לב ובאומץ רב על ההתמודדות לצד סכיזופרניה. את ההרצאה היא מסכמת בקריאה מעודדת להתמיד ולהשקיע במחקר ובטיפול ומציינת את חשיבות הטיפול בסכיזופרניה. כיצד ניתן לטפל בסכיזופרניה? מהם התסמינים המלווים התמודדות עם סכיזופרניה? התשובות במאמר
קצת על סכיזופרניה
סכיזופרניה היא התמודדות נפש המלווה באתגרים מנטליים, נפשיים ופיזיים שונים. הסימפטומים של סכיזופרניה מחולקים לחיוביים (ניכרים בהופעתם), שליליים (היעדר של תכונות או יכולות מסוימות) וניטרליים. חלק מהתסמינים כוללים דלוזיות, הפרעות חשיבה, ניתוק חברתי וכדומה. לרוב, סכיזופרניה תתפתח לאורך השנים כאשר יופיעו קודם התסמינים השליליים והניטרליים טרם החיוביים.
טיפול בסכיזופרניה במרוצת השנים
עוד לא ידוע לחלוטין מדוע סכיזופרניה מתרחשת. ישנן מספר תיאוריות שונות שמבקשות לתת הסברים להיווצרותה, והיא אכן מעוררת שאלות רבות. כיוון שמקור ההיווצרות אינו ברור ונחקר רבות- כך גם הטיפול בהתמודדות זו התפתח והשתכלל לאורך השנים.
בשנות ה50 של המאה ה20, כחצי מיליון מתמודדי סכיזופרניה אושפזו בבתי חולים במחלקות סגורות. לאחר פיתוח התרופה chlorpromazine, שאפשרה טיפול בחלק גדול מן התסמינים (בעיקר החיוביים), מרביתם שוחררו הביתה. זו הייתה תחילתה של מהפכה שהביאה לשינוי תודעתי בנוגע לסכיזופרניה, לשינוי תפישתי ולתחילת ההבנה כי לא מדובר בגזר דין וניתן לנהל חיים לצד ההפרעה.
בתחילת הדרך, המיקוד היה בפיתוח הטיפול תרופתי. רוב התרופות ההתחלתיות, “דור ראשון”, טיפלו בסימפטומים החיוביים הכוללים דלוזיות, אשליות והפרעות חשיבה. אלו לוו בתופעות לוואי קשות והקשו על התמדה בטיפול. התרופות החדשות, תרופות “דור שני ושלישי”, מטפלות בסימפטומים החיוביים וגם בחלק מן הסימפטומים השליליים הכוללים דיבור דל, חוסר יכולת להנות והיעדר יוזמה. להבדיל מהדור הראשון, התרופות החדשות לא מלוות בתופעות לוואי מוטוריות קשות.
כיום, מתפרסמים כתבים שונים בתחום, הקוראים לשימת דגש דווקא על טיפול רגשי ונפשי. התעוררו עמדות חדשות בנושא, הטוענות כי חשוב וכדאי לשלב כלי טיפול פסיכותרפיים לצד הטיפול התרופתי או אפילו בלעדיו.
חשיבות הטיפול בסכיזופרניה
מדוע הטיפול חשוב כל כך? התמודדות עם סכיזופרניה עלולה להיות מורכבת ומאתגרת מבחינה נפשית, מנטלית ופיזית. התחושה לעיתים היא כמו של כאוס מנטאלי ותחושה שהחוץ והפנים מעורבבים זה בזה. חוויות חרדה עשויות ללוות את המתמודדים ברגעים רבים בחייהם, לצד מחשבות שווא, הלוזיות, תפישות שווא של גירויים חיצוניים שונים ולפעמים התמודדות נוספת עם ניתוק חברתי. הענקת טיפול נכון לצד שילוב בקהילה תומכת ומכילה, עשוי להקל רבות על ההתמודדות עם סכיזופרניה. הידיעה כי האדם לא לבד בעולם, יש מי שרואה אותו, מקשיב לו, הוא לא חריג או חש “מוקצה”, יש מי שנמצא בסביבתו הקרובה כאן על מנת לנסות לסייע לו יכולה להרגיע ולעטוף את ההתמודדות בצבע אופטימי יותר.
אין החלמה מלאה מסכיזופרניה, כלומר, ההתמודדות עם התסמינים אמנם משתנה לאורך השנים, אך ככל שיודע כיום, היא נמשכת כל החיים. טיפול נכון בשלב הזיהוי עשוי להקל רבות על המשך החיים לצד סכיזופרניה.
טיפול תרופתי
מבחינה תרופתית ניתן לפנות לכמה אפיקי טיפול:
- תרופות אנטי-פסיכוטיות: קיימות מגוון תרופות אנטי פסיכוטיות, חלקן משתייכות לדור הראשון וחלקן לדור השני\שלישי. התרופות ניתנות על ידי פסיכיאטר המוסמך לכך, בליווי מקצועי ואישי, על מנת לוודא כי התרופה אכן משפרת את איכות החיים.
- מייצבי מצב רוח: תרופות מסוג זה עשויות לסייע בייצוב השינויים במצבי הרוח, תחושות של חרדה ודיכאון.
- נוגדי דיכאון: לעיתים התמודדות עם סכיזופרניה עשויה לעורר רגשות עצב עמוקים ולייצר התמודדות נוספת עם דיכאון. נוגדי דיכאון שונים מסייעים בשיפור התסמינים ומיטיבים את מצב הרוח ואיכות החיים.
טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות
גישת “דיאלוג פתוח”
יוזמת “דיאלוג פתוח” פותחה בפינלנד בשנות ה80′ והיא קוראת לשינוי תפישתי בדרך הטיפול. הגישה מציעה להתייחס להתמודדות עם סכיזופרניה כאל משבר נפשי בין האדם לעולמו וסביבתו. הרעיון הוא להימנע מלשים תווית של “תופעה ביולוגית” אלא, לתת מקום לדיון בנוגע לתחושות השונות וההתמודדות המורכבת. כלומר, מתייחסים לאדם, רצונותיו ולרגשותיו ולא מגדירים אותו דרך “המחלה”. הגישה משלבת את המערכות הזוגיות והמשפחתיות בחייו של האדם, קוראת לפתיחות ושיתוף, מאפשרת הקשבה לקולות השונים הנמצאים בסביבת מתמודד הנפש ומאפשרת שיח פתוח, תומך ומכיל. לעיתים, יינתנו במסגרת הליווי תרופות שונות- אך לטווח קצר, להפחתת סימפטומים ותוך כדי שיתוף ודיון תומך הנוגע לתופעות הלוואי.
פסיכותרפיה
טיפול דרך שיחות, טיפול באמנות, טיפול בפסיכודרמה וכדומה עשויים להקל על התסמינים הרגשיים השונים. פעמים רבות, מתמודדים עם סכיזופרניה עשויים להרגיש שהנפש שלהם גועשת, שהם מוצפים ברגשות חרדה, שהם מתמודדים עם כאוס אין סופי ולפעמים, אפילו להרגיש שהם מאבדים אחיזה במציאות ובאישיות שלהם. טיפולי פסיכותרפיה שונים, מאפשרים למתמודד הנפש להקשיב לרגשות שלו, לעשות סדר בנפשו ולקבל תמיכה וליווי צמוד על ידי מטפל מוסמך (או פסיכולוג).
סל שיקום
על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה ותחת משרד הבריאות, ניתן לקבל סל שיקום מהמדינה. המערך מאפשר לתושבי ישראל שנקבעו כזכאים לכך (צורך בקביעת 40% נכות רפואית על רקע נפשי) לקבל כלים שיקומיים מותאמים. ועדת שיקום אזורית, מסייעת למתמודד הנפש לבנות תכנית שיקום מותאמת לרגשותיו וצרכיו: האם הוא מעוניין במטפל פרטי? בשיקום בתוך קהילה? במסגרת חברתית מסוימת? ועוד. הסל מאפשר שילוב תעסוקתי, אקדמי, סיוע במציאת דיור ושירותים חברתיים מגוונים.
לסיכום
סכיזופרניה עשויה להיות מורכבת ומאתגרת מבחינה נפשית, מנטלית ופיזית, עבור המתמודדים עמה. על אף שמקור היווצרותה אינו ידוע, כבר היום קיימים שירותי תמיכה רבים וטיפולים שונים. הטיפולים, בין אם תרופתיים ובין אם נפשיים, עשויים לסייע רבות בהתמודדות עם הסימפטומים השונים ואף להיטיב את איכות החיים. אחד הכלים החשובים, הוא קבלת תמיכה על ידי קהילה שיקומית ומסגרות חברתיות שונות המאפשרות קבלה, ביטחון ומעניקות בית חם.
