טיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged exposure – PE) היא טכניקה לטיפול בפוסט-טראומה ((PTSD ובתופעות נלוות אליה, כמו חרדה ומחשבות טורדנית-כפיתיות (OCD). יעילות השיטה בשיפור מצבו של המטופל הוכחה בצורה אמפירית ומשך הטיפול קצר יחסית לשיטות אחרות. עיקר הטיפול הינו חשיפה הדרגתית של המטופל עם התכנים המאיימים באמצעות דמיון ובמציאות. חשיפה הדרגתית מאפשרת הבניה מחודשת של תגובות פסיכולוגיות ופיזיולוגית של המטופל. הטיפול ניתן לרוב במסגרת של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אך בשל יעילותו נמצא בשימוש גם אצל מטפלים קליניים.
פוסט טראומה וחשיפה ממושכת
פוסט טראומה, או בשמה המלא “הפרעת דחק פוסט טראומטית” (PTSD), היא תגובת דחק מתמשכת לאירוע טראומטי אשר כוללת עוררות מוגברת, חודרנות של האירוע הטראומטי והימנעות מגירויים המזכירים אותו.
איך אנחנו יודעים שאנחנו סובלים מפוסט טראומה?
כשאנו סובלים מפוסט-טראומה, יתעוררו תגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות קיצוניות בנסיבות שקשורות או מזכירות את האירוע הטראומטי, גם זמן רב לאחר האירוע הטראומתי. נסיבות אלה נקראות ‘טריגר’. בפעמים רבות, אין צורך בטריגר מסויים גם לעורר את התגובות הקיצוניות, שכן תכנים מעוררים עלולים לחדור אל התודעה באמצעות חלומות ומחשבות טורדניות. כדי להתמודד עם אותן מחשבות, מי שסובל מפוסט טראומה יכול לפתח גם התנהגויות אובססיביות (OCD). אלו יתפקדו כמנגנון הגנה מפני המחשבות הטורדניות.
בשל התגובות הקיצוניות שמתעוררות בעקבות טריגרים חיצוניים או פנימיים, ישנם גם מאפיינים חרדתיים בפוסט טראומה. מאחר והתגובות הפוסט טראומתיות הן לעתים כה קיצוניות ומפריעות לתפקוד, הסובלים מפוסט טראומה יפתחו נטייה להימנע מממצבים שבהם עשוי להיווצר טריגר.
איך חשיפה ממושכת תעזור לכם?
בשל העוררות המוגברת שנוצרת אצל נפגעי PTSD בעקבות טריגרים פנימיים או חיצוניים נוצרת נטיה להימנע ממגע עם התכנים המאיימים. ההימנעות לרוב לא תהיה ממוקדת רק בתוכן הקשה, אלא “תשלח זרועות” גם לתחומי חיים אחרים. הזהירות הרבה שבה נוקטים אלו הסובלים מפוסט טראומה מגינה עליהם, אך גם חוסמת את האפשרות ליצור קישורים וחוויות חדשות שיובילו להחלמה.
גבר או אשה שחוו פגיעה מינית עשויים להימנע מקיום יחסי מין או מהתחלות של מערכות יחסים רומנטיות, למשל. בכך הם מבטיחים הרחקה של הגורם המאיים, אך גם מונעים מעצמם נתיב חשוב לריפוי.
טיפול בחשיפה ממושכת יאפשר לכם לגשת אל התכנים המאיימים בצורה הדרגתית כשהאיום בתוכם מרוחק ומעודן בעזרת הרפיה ושימוש בדמיון. הטיפול מציע אפשרות לגשת אל התוכן הטראומטי הלא-מעובד ולהתחיל לעבדו, מצוידים בכלים ובליווי איש מקצוע.
שלבי הטיפול
בטיפול שמבוסס על חשיפה ממושכת לומד המטופל טכניקה של הרגעה עצמית בנשימה. מצויד בכלי זה ובהדרכת המטפל חוזר המטופל אל האירוע הטראומטי בדמיונו בלבד, באופן מבוקר ומוגן. לאחר הקהיה של העוררות המוגברת שעולה בעקבות הדמיון, התהליך הטיפולי יכול להמשיך למפגש עם תכנים מעוררי טריגר גם במציאות.
באמצעות תהליך החשיפה המדורג המטופל לומד להבחין בין האירוע הטראומטי ובין אירועים בהווה, ורוכש מחדש אמון וביטחון כלפי אותם מצבים שבעקבות הטראומה עוררו בו חרדה והימנעות.
שלב ראשון – הסבר פסיכולוגי
בטיפול CBT ההנחיה המקובלת היא שיש לערב את המטופל במאפייני התהליך. בשלב הראשון, המטפל והמטופל מאפיינים את הקשיים של המטופל מבחינת התכנים הפוסט-טראומתיים, משך התגובות המוגברות מאז האירוע עצמו, מאפייני החרדה ותדירות המחשבות הטורדניות ורמת המוכללות של הנטייה להמנעות.
שלב שני – הרפיה
לפני שנגשים לתוכן המאיים עצמו, רוכש המטופל כלי להרגעה עצמית. לרוב, נשתמש בנשימה איטית לבטן שיש לה איכות מרגיעה. בשלבים המאוחרים יותר של הטיפול, יוכל המטופל להיעזר בכלי זה כדי לווסת את העוררות המוגברת שעלולה להתעורר בעקבות המפגש עם התכנים המאיימים.
שלב שלישי – חשיפה ממושכת בדמיון
בשלב זה המטפל מדריך את המטופל לדמיין תכנים או מצבים הקשורים באירוע הטראומתי. חשוב בשלב הזה לבוא במגע עם התכנים ברמה שיעורר תגובה רגשית ותחושתית אך בצורה בה המטופל מסוגל לשאת ובמתינות. חשוב שהמטופל יוכל לגשת כעת לתוכן בביטחון בזמן שהוא מרחיב את היכולת שלו לשהות עם המצוקה שמתעוררת.
שלב רביעי – חשיפה במציאות
לאחר שהמטופל הרחיב את הכלים שלו להתמודד עם תכנים ומצבים מאיימים בדמיונו, במרחב מוגן ובליווי מטפל, עוברים לשלב החשיפה במציאות. בשלב זה, המטופל יתמודד עם תכנים ומצבים מאיימים בחיים האמיתיים. הליווי של המטפל מתמקד בלסייע למטופל להיעזר בהרפיה גם בחיים האמיתיים, ביצירת פרשנות חדשה על אירועים וביצירת מעגלים התנהגותיים חדשים.
עמודי התווך של השיטה
טיפול בחשיפה פועל לפי עקרונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ומציע שינוי באופן שבו המטופל מפרש אירועים ומצבים בחייו, רכישת כלים התהגותיים-פיזיולגויים (הרפיה בנשימה), שינוי מעגלים עצביים, ושינוי של תגובות פיזיולוגיות ודפוסי התנהגות שנוצרו באמצעות התניות.
משך הטיפול
טיפול בחשיפה ממושכת הינו תהליך ממוקד וקצר יחסית. מפגש בטיפול PE אורך שעה וחצי, כאשר משך הטיפול כולו נמשך לרוב בין 8 ל-15 שבועות. בפרוטוקול ההתערבות המקורי משך הטיפול הוגדר כ-9 עד 12 מפגשים, שכל אחד מהם 90 דקות, אך מטפלים רבים מחליטים מה יהיה משך הטיפול לפי צרכי המטופל ובהתאם לכל מקרה לגופו.
ייחודיות הטיפול על פני טיפולים אחרים
הפרעת דחק פוסט טראומתית הינה תופעה פסיכולוגית מורכבת ובעלת שכיחות גבוהה יחסית, אשר השלכותיה על נפגעי פוסט-טראומה יכולות להיות קשות. מתוך כך, ברור שישנן גישות ושיטות רבות לטיפול בהן. טיפול פסיכודינמי היה השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בפוסט טראומה עד העשורים האחרונים. אולם, משך הטיפול שגורר איתו עלויות גבוהות גרמו למטפלים רבים לפתח שיטות אחרות שמצליחות לפצות על חסרונות אלה. הטיפול הפסיכודינמי הקלאסי עדיין נחשב כיעיל ופעמים רבות מטפלים משלבים בין הגישות השונות.
לסיכום
הפרעת דחק פוסט טראומתית יכולה לשבש את חייו של מי שחווה טראומה. ללא הטיפול המתאים, חייהם של נפגעי פוסט טראומה עלולים להיות מושפעים ממספר תופעות שיקשו על חייהם. מעבר לכך, נטייה להימנע מכל גורם, פנימי או חיצוני, שמזכיר את הטראומה יוצר מצב שבו האדם לא מעבד מחדש את חוויותיו. אך יתכן שעיבוד מחדש הכרחי לתהליך ההחלמה. טיפול בחשיפה הדרגתית נמצא יעיל בשיפור תסמינים פוסט-טראומטיים וניתן לקבלו על ידי אנשים מקצוע רבים המוצעים בפורטל טיפולים.
