הפרעת מצב רוח

אומרים שרגשות הם כמו גלים בים, באים וחולפים, ואין אדם שלא חווה מעברים בין עצב לשמחה וזמנים שבהם הרגשות נחווים כסוערים יותר.

אך לפעמים עוצמת הרגש, משכו, או החילוף המהיר בין הרגשות מייצרים מצוקה וקושי אמיתי להתנהל בחיי היום יום. מצבים אלו מוגדרים כהפרעות מצב רוח.

כיצד מתבטאות הפרעות במצב הרוח? למה הן מתפרצות? איך אפשר לטפל בהן?

מהן הפרעות מצב רוח?

החיים מביאים עמם שינויים ואתגרים לא פשוטים, כולנו חווים אפיזודות של רגשות סוערים ותקופות שבהן אנחנו נשאבים לתוך הקושי ופחות מתפקדים.

הפרעה אפקטיבית או הפרעת מצב רוח היא שם כולל לקבוצה של הפרעות פסיכיאטריות שהמאפיין המשותף והמרכזי שלהן הוא שינוי משמעותי במצב הרוח של האדם.

לעומת סערות רגשיות נורמטיביות, הפרעת מצב רוח מאובחנת כאשר עצב, התרוממות רוח, כעס או רגש אחר הוא:

• אינטנסיבי מאד ומתמשך זמן רב ביחס למצופה.
• מלווה בתסמינים אחרים של הפרעות מצב רוח, כגון שינויים בשינה או שינויים ברמת הפעילות.
• פוגע באופן משמעותי ביכולת התפקוד של האדם

השכיחות של הפרעות במצב רוח

השכיחות של הפרעות שונות במצב הרוח היא גבוהה בקרב האוכלוסייה המערבית.

במחקר שהתקיים בין השנים 2001-2003, כ9.7% מהמבוגרים בארצות הברית התמודדו עם הפרעת מצב רוח כלשהי בשנת הבדיקה.

המחקר מעלה עוד, כי ככל שאתה צעיר יותר כך עולה הסיכוי לסבול מהפרעות דכאון או חרדה, כאשר קרב מתבגרים, המספר עולה מכ10% לכמעט 15% מכלל שיעור המתבגרים בארצות הברית.

הפרעות מצב-רוח “הפרעה דו קוטבית” מופיעה במידה שווה פחות או יותר אצל נשים וגברים, אך לנשים יש סיכוי כפול מגברים לחוות הפרעת מצב-רוח מסוג דיכאון חמור.

הסימפטומים של הפרעת מצב רוח

לכל הפרעת מצב רוח יש תסמינים שונים ו/או דפוסים שונים של תסמינים.

להפרעות מצב רוח באופן כללי יש בדרך כלל תסמינים המשפיעים באופן משמעותי ומתמשך על מצב הרוח, השינה, התנהגויות האכילה, רמת האנרגיה ויכולות החשיבה (כגון מחשבות אינטנסיביות או אובדן ריכוז).

ניתן לחלק את התסמינים לתסמיני דכאון ותסמיני מאניה:

תסמיני דיכאון:

• הרגשת עצב רוב הזמן או כמעט כל יום.
• חוסר אנרגיה או הרגשה איטית.
• הרגשה של חסר ערך או חסר תקווה.
• אובדן עניין בפעילויות שבעבר הביאו הנאה.
• מחשבות על מוות או התאבדות.
• קושי בריכוז או מיקוד.
• שינה מוגזמת או מועטת.
• אובדן תיאבון או אכילת יתר.

תסמינים של אפיזודות היפומאניות או מאניות:

• תחושת אנרגיה או התעלות גבוהה במיוחד.
• דיבור מהיר או תנועה.
• תסיסה, חוסר שקט או עצבנות.
• התנהגות של לקיחת סיכונים, כמו הוצאת יותר כסף מהרגיל או נהיגה בפזיזות.
• מחשבות מתרוצצות.
• נדודי שינה או קשיי שינה.

הגורמים להפרעה במצב רוח

גורמים ביולוגיים

ממצאים מראים כי נוירוטרנסמיטרים הממלאים תפקיד חשוב בהפרעות מצב רוח מופיעים במינון שונה אצל הלוקים בהפרעות מצב-רוח: סרוטונין נמצא מופחת באפיזודות של דיכאון, דופמין עשוי להיות מופחת בדיכאון ומוגבר במאניה.

ישנם מצבים רפואיים המשפיעים על המוח ועלולים לגרום להפרעת מצב-רוח, למשל: גידולי מוח, דלקת מוח, סרטן, איידס, טרשת נפוצה ועוד.

גורמים גנטיים

אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית חזקה של הפרעת מצב רוח נוטים יותר לפתח הפרעות מצב רוח, מה שמראה שהפרעות מצב רוח הן ככל הנראה גנטיות/תורשתיות בחלקן.

שימוש בחומרים מסוכנים

אנשים העושים שימוש לא הולם ולא מבוקר בחומרים פסיכואקטיביים (למשל, משככי כאבים, תרופות מרשם, אלכוהול, קוקאין, LSD, MDMA) נמצאים בסיכון גדול יותר לחוות תסמינים רגשיים חריגים ולפתח הפרעות נפשיות.

מחלות רפואיות

במקרים מסוימים ההתמודדות עם מחלות רפואיות עשויה לייצר קשיים רגשיים והפרעות מצב רוח.

מחלות כרוניות כמו סרטן, סכרת, פרקינסון, מחלות לב, ידועות כקשורות לפיתוח הפרעות דכאון.

גורמים פסיכולוגיים-סביבתיים

• טראומה ודחק – הפרעות מצב רוח עשויות להתפרץ בעתות של שינויים מלחיצים בחיים, כגון מוות של אדם אהוב, גירושין וכד’.
• היסטוריה בילדות – אנשים עם עבר ילדות הכולל אירועים טראומטיים הם בסיכון גבוה יותר להתפתחות של הפרעת מצב רוח בהמשך החיים, ובמיוחד דיכאון.

הפרעות מצב רוח – הסוגים הנפוצים

מאניה דיפרסיה

מאניה-דיפרסיה או הפרעה-דו קוטבית היא הפרעה המתאפיינת במנעד רגשי רחב הבא לידי ביטוי בגלים (אפיזודות) של שינויים, לעיתים קיצוניים מאוד, במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות.

למשל, בזמן אפיזודה דיכאונית, הסובלים ממאניה-דפרסיה עשויים להרגיש  עצב חסר-תקווה ולאבד עניין בפעילויות שהסבו להם פעם הנאה. לעומת זאת, בזמן אפיזודה מאנית או היפו-מאנית הם עשויים לחוש אופוריה, להתמלא באנרגיה ולחוש בלתי מנוצחים, באופן שאינו תואם את המציאות.

הפרעת דיכאון

במצבי דיכאון, ישנה פגיעה משמעותית ומתמשכת במצב הרוח והתפקוד, לעיתים ללא סיבה נראית לעין. לדכדוך עשויים להתלוות גם פגיעה בתיאבון או בשינה, אובדן עניין והנאה, קשיי ריכוז, עצבנות ותחושות ייאוש (לעיתים עד כדי הופעה של מחשבות אובדניות), כאשר אלו קיימים לאורך תקופה ממושכת של מספר שבועות לפחות.

דכואון קליני (מג’ורי) הוא המצב הקיצוני ביותר של הפרעות הדכאון, והוא ההפרעה הנפוצה ביותר מבין הפרעות הדכאון ומבין הפרעות מצב-הרוח בכלל.

טיפול בהפרעות מצב רוח

פסיכותרפיה

טיפולים שונים בתחום הפסיכותרפיה ובפרט טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT, ACT)  נמצאים יעילים במיוחד להתמודדות עם הפרעות מצב רוח.
טיפולים אלו מסייעים לאדם להתמודד עם עולמו הפנימי ולייצר גמישות פסיכולוגית.
בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר-מועד, מתאפשר למטופל להכיר את דפוסי החשיבה והפעולה שלו וליצור עמם קשר של קבלה וחמלה. בנוסף, לומד המטופל להכיר את ערכיו ורצונותיו ולאמץ מערכי חשיבה ופעולה יעילים יותר התואמים את אשר הוא מעוניין להשיג בחייו.

גם הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי DBT המאפשר שיפור היכולת לוויסות רגשי וטיפול בהתנהגויות אימפולסיביות ולא יעילות.

טיפול תרופתי

נתונים מראים כי תרופות נוגדות דכאון ותרופות מייצבות מצב רוח בשילוב עם פסיכותרפיה יעילים עבור אנשים רבים לטיפול בהפרעות מצב רוח.

לסיכום

מורכבות החיים מביאה לפתחנו התמודדות עם מצבי רוח משתנים בעוצמות שונות.
לעתים התנודות במצב הרוח הן קיצוניות ופוגעות בתפקוד היום יומי שלנו, אלו מוגדרות כהפרעות מצב רוח.

ישנן מספר הפרעות מצב רוח כאשר הסוגים הראשיים הם דכאון קליני והפרעה דו-קוטבית הפרעות אלו משפיעות לרוב על ההתנהגות, השינה, האכילה, רמת האנרגיה, יכולת החשיבה, העבודה וההתנהלות בחברה.

התמודדות עם הפרעת מצב-רוח עשויה להוביל לתחושת בדידות וייאוש, אך חשוב לזכור שקיימות דרכי התמודדות שמסייעות לאזן את מצב הרוח ולחזור לתפקוד רגיל.

ניתן לפנות לעזרה מקצועית מסוגים שונים, ביניהם טיפול פסיכותרפי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפרט, כאשר בעת הצורך אפשר לשלב טיפול תרופתי.