דיסתימיה

“בערך בין סיום התיכון לתחילת הצבא, התחלתי להרגיש כל מיני תחושות משונות שלא הרגשתי קודם. מעין עצבות כזו והתרוקנות של אנרגיות. לאט לאט הרגשתי שאני מתחילה לאבד את השמחה שלי, כבר לא התחשק לי לצאת מהבית וגם כשנפגשתי עם חברות הרגשתי שאני לא מצליחה להנות בכלל מהחוויה. אחרי כמה חודשים המצב החמיר ופשוט הפסקתי לצאת מהבית. הרגשתי כל כך אבודה ומבולבלת ואז גם התחלתי להרגיש אשמה שאני מעכירה את האווירה בבית. זה מעין לופ אינסופי של עצבות ורגשות אשמה. אמא שלי חשבה שאני מפתחת דיכאון כי סיימתי ללמוד ואני מפחדת מהצבא, אבל רק לאחר אבחון גילינו שיש לזה שם אחר בכלל וקוראים לתופעה הזו דיסתימיה”

דיסתימיה היא הפרעת מצב רוח שלא תמיד מאובחנת נכון, כיוון שהיא מאוד מזכירה תסמינים של דיכאון, אך חשוב להכיר אותה ואת ההבדל בין שתי התופעות. אז מהי בדיוק דיסתימיה? כיצד מזהים? כיצד מאבחנים דיסתימיה? איך מטפלים בדיסתימיה? כל התשובות במאמר.

מה זה דיסתימיה?

דיסתימיה היא סוג של התמודדות נפשי מתמשכת, המכונה בשפה מקצועית הפרעת מצב רוח, וידועה גם בשם הפרעת דיכאון מתמשכת (PDD). התסמינים של דיסתימיה מזכירים סימפטומים של דיכאון, אך תחילת התופעה תהיה איטית ומדורגת יותר לרוב. באופן כולל, מתמודדים עם דיסתימיה עלולים לחוות חוסר עניין והנאה, תחושה של חוסר שייכות, עצבות וצורך בהסתגרות ונסיגה חברתית.

מה התסמינים?

• היעדר אנרגיות תחושה של חוסר אנרגיות ויכולת לפעול (גם אם הרצון קיים).
• חוסר ריכוז
• חוסר תקווה תחושת פסימיות.
• נרגנות
• אנהדוניה חוסר יכולת להנות, איבוד או חוסר עניין.
• דימוי עצמי נמוך הערכה עצמית ירודה, חוסר ביטחון שעלול להוביל להסתגרות.
• ֿרגשות אשם
• מחשבות טורדניות ודאגות חזרתיות עיסוק אובססיבי במחשבות שמייצרות תחושות לא נעימות ולא מאפשרות מנוח.
• התבודדות ההתמודדויות הרגשיות השונות עלולות להוביל בסופו של דבר לצורך בהתבודדות, בהסתגרות ונידוי חברתי.

איך מאבחנים דיסתימיה?

טרם אבחון של דיסתימיה, חשוב לשלול קודם בעיות רפואיות אחרות שיכולות לייצר סימפטומים דומים (דוגמת תת פעילות של בלוטת התריס). לאחר שלילה של בעיות רפואיות, ממשיכים לאבחון אצל פסיכיאטר. במהלך האבחון, המטופל ישאל אודות התסמינים שהוא חווה, רקע, היסטוריה רפואית ועוד ולאחר מכן, במידה והתסמינים תואמים את הקריטריונים בDSM, ניתן לאבחן דיסתימיה.

האם דיסתימיה היא תופעה שכיחה?

מדובר בתופעה שאינה נפוצה מאוד. פרסום של משרד הבריאות משנת 2012 מראה כי שכיחות של דיסתימיה עומדת על קרוב ל2% לאורך החיים, וכפחות מאחוז אחד בשנה. יותר ממחצית מהמקרים אובחנו כמצב חמור, 33.7% במצב בינוני והשאר במצב מתון.

מהם הגורמים לדיסתימיה?

גורמים ביולוגיים

מבחינת גנטיקה, ניכר כי במשפחה בה אחד הקרובים מאובחן עם דיסתימיה יש סיכוי גבוה יותר לאדם אחר במשפחה להיות מאובחן. עם זאת, לא נמצאו גנים מסוימים שמקושרים לדיסתימיה ולכן קשה להניח שמדובר רק בגורם גנטי.

גורמים בריאותיים

על פי מחקרים בתחום, יש קשר בין התמודדות עם לחץ כרוני לבין התמודדות עם דיסתימיה והחמרה של תסמיני דיכאון.

גורמים פסיכו-סוציאליים

דובר רבות על השפעת היחסים בין הורים לילדים על תכונות אופי ונטיות דיכאוניות. גם במקרה של דיסתימיה, מחקר שנעשה על ילדים בבתי יתומים,  הראה כי היסטוריה של יחסים שליליים וסגנון הורות מסוים הובילו לדיסתימיה.

איך ניתן לטפל בה?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

טיפול CBT, הינו טיפול ממוקד וקצר מועד המסייע רבות בהתמודדות עם הפרעות חרדה, דיכאון OCD ועוד. במהלך הטיפול, המטופל לומד לזהות דפוסים רגשיים עמם הוא מתמודד ואת הדפוסים ההתנהגותיים הנלווים לרגשות, רוכש טכניקות חדשות של “עזרה ראשונה נפשית”  ומייצר דפוסים התנהגותיים חדשים שיתאימו לאמונה האמיתית שלו, ולדרך בה הוא רוצה לפעול באמת ולא מתוך אוטומט או הרגל.

טיפול תרופתי:

כיוון שהתסמינים של דיסתימיה מאוד דומים לתסמיני דיכאון, המתמודדים עם התופעה עשויים  להעזר בתרופות מסוג SSRIאו SNRI על פי הנחיית רופא מטפל בלבד. מדובר בתרופות שמעכבות את ספיגתו החוזרת  של הסרטונין ומסייעות לאיזון מצב הרוח והקלה נפשית. זאת לאחר אבחון פסיכיאטרי וקבלת מרשם רופא.

טיפול פסיכולוגי:

טיפול פסיכולוגי מאפשר מרחב בלתי שיפוטי בו ניתן להתבונן במקור הכאב והקושי, לחקור ובהמשך גם לייצר ריפוי. ברמה הקוגנטיבית נוכל בעזרת טיפול פסיכולוגי להבין מדוע אנו מגיבים ומרגישים בצורה מסוימת כתוצאה מאירוע, לזהות את הטריגרים השונים, לאבחן ולנתח חוויות ילדות וחוויות עבר שעיצבו אותנו והובילו אותנו להיות מי שאנחנו כיום.  בטיפול פסיכולוגי, ניתנת האפשרות להכיר ולהתקרב לעצמנו. לשנות דפוסי התנהגות, לטפח קבלה עצמית ויחס מיטיב כלפיי עצמנו. ישנן שיטות וגישות שונות בהן נעזר מטפלים כמו למשל חיבור עם “הילד הפנימי”, טיפול בכלים של מיינדפולנס, גישות פסיכודינמיות, כלים יצירתיים גישות CBT ועוד.

לסיכום

התמודדות עם דיסתימיה עלולה להיות לא פשוטה, מורכבת רגשית ופיזית, ולהשפיע על אספקטים שונים בחיי המתמודד. החדשות הטובות הן, שניתן לטפל בסימפטומים של התופעה ולהקל משמעותית על חווית החיים לצידה. במידה ואתם מתמודדים עם דיסתימיה, או עם תחושות דומות, אנו מזמינים אתכם להביט באינדקס המטפלים שלנו ולבחור את המטפל והטיפול המתאים לכם ביותר. המטפלים שלנו, מוסמכי תואר שני ומעלה, עברו הכשרות רבות ומדויקות על מנת להגיע לרמת המקצועיות הגבוהה ביותר ולהעניק לכם טיפול מכיל, רגיש ומותאם עבורכם.