שני (שם בדוי) הייתה בהריון עם בנה הראשון. באותו הזמן ממש סבתה נפטרה והיא הייתה בתקופת אבל. שני הייתה קשורה מאד לסבתה וליוותה אותה במסע שלה בדרך למותה. עמדתה הרפואית של שני לגביי סבתה הייתה להילחם על חייה בכל מחיר לכל אורך הדרך והיא התקשתה לשחרר את נוכחותה מחייה, גם כאשר הבינה שמוטב לסבתא לעבור הלאה. “משהו בי ידע שעדיף לסבתא להיפרד מהכאב ומהעולם”, שני תיארה, “אבל אני לא הייתי מסוגלת לוותר עליה ושהיא תעלם מחיי.” לאחר מותה של הסבתא שני הסתובבה עם תחושת אשמה שלא נפרדה מסבתה יותר בקלות ובכך הקשתה על הסבתא לעבור מן העולם (לאמונתה).
דילמות מוסריות מלוות אותנו לאורך כל חיינו ומלוות בסוגים שונים של אשמה. לפעמים האשמה היא מוצדקת על מעשים פוגעניים ביצענו אבל לפעמים אנו לוקחים על עצמנו מטעני אשמה כבדים ומכאיבים שאינם בהכרח מוצדקים. איך מתמודדים עם אשמה קיומית ומה תפקידה של אשמה בחיינו?
מהי אשמה?
אשמה הוא רגש שנכלל תחת הקטגוריה של רגשות שלילים. כשאדם חש אשמה הוא מעריך את עצמו בצורה שלילית על משהו שאמר או עשה שאינו מתיישב עם אמות המוסר הפנימיות שלו ושל החברה בה הוא חי.
פרט לקודים האתיים החברתיים והתרבותיים מה שמשפיע על ערכיו הפרטיים של אדם נקבע לפי האישיות שלו, מטרותיו, אמונותיו ותכונותיו. אשמה היא רגש שיכול להיות מלווה בחרטה, על משהו שעשינו או לא עשינו, על דברים שנאמרו ועל התנהגויות ותגובות שלנו כלפי אחרים. כאשר אדם לוקח אחריות על מעשים שליליים שלו הדבר מלווה לרוב באשמה. סוג אחר של אשמה עשוי להתעורר אל מול רגשות או מחשבות לא מקובלות חברתית שגורמות לאדם לבושה או חרדה. למשל, אדם בעל מחשבות מיניות בהקשרים שאינם הולמים.
להבין את האשמה: מדוע אנחנו מרגישים אשמה?
רגשי אשמה עלולים להתעורר כשקיימת תחושת אחריות כלפי מעשה של פגיעה או גרימת נזק. אפשר לתאר את זה כך שלכל אדם קיים “שופט פנימי” שמטה את הכף לגביי המעשים והאמירות שלו.
אשמה היא רגש בלתי נפרד בחיינו ותאוריות פסיכולוגיות שונות ראו בה רגש חיוני להתפחות התקינה של האדם. למשל, קארל יונג שטען שהתפתחות יכולה לקרות רק מתי שאנחנו מסוגלים לזהות ולרצות לתקן את המעשים הלא תקינים שלנו. מלאני קליין ראתה באשמה חלק מההתבגרות שלנו ומעבר ל”עמדה הדיכאונית” בה האדם מסוגל ללמוד ממעשיו.
אשמה למעשה היא הדרך של האדם לזהות מצבים בהם הוא לא עמד באמות המוסר של עצמו ולשאוף לתקן ולהיות אדם טוב יותר. עם זאת, כאשר אשמה הופכת לבושה, היא עלול לחולל מאבק פנימי ולנהל את חייו, כאן מתעוררת בעיה.
כאשר אדם חש אשמה קיומית ללא סיבה מציאותית בהווה ייתכן והדבר נובע מאירועי עבר כמו יחסים עם ההורים ודפוסים אותם הוא אימץ לעצמו בעברו. למשל הורים שקולים שלא פנויים לשאר הילדים שלהם, והילדים האלה עלולים להרגיש שהם נטל על ההורים ולהרגיש אשמה על קיומם.
גוונים של אשמה: סוגי רגשות אשם
כפי שנאמר, ישנן סוגים של רגשי אשמה שהם בריאים ונורמטיביים, וסוגים שיכולים להזיק נפשית ולגרום לסבל מיותר. אלו הסוגים הקיימים:
אשמה מוסרית מוצדקת
אל אף אי הנעימות שיש בסוג זה של אשמה, הוא עוזר בוויסות של ההתנהגות של אנשים בתוך חברה ושומר עליהם מפני עצמם. סוג זה של אשמה נובע ממצבים מוצדקים בהם אדם באמת פעל בצורה פוגענית כלפי ייצור/אדם אחר. המצפון הבריא מתעורר כאן ושיקול הדעת המוסרי וגורמים לאדם להתחרט, לרצות לתקן ולבקש סליחה. סוג זה של אשמה מאפשר לנו הזדמנות ללמוד מטעויות ולהשתנות לטובה.
אשמה חסרת הגיון או אשמה קיומית
אפשר גם לכנותה אשמה קיומית. אנשים שמרגישים שהם נטל על אחרים, בעלי דימוי עצמי מאד נמוך וסוחבים מטען כבד של אשמה בלי קשר למשהו ממשי שעשו או פגיעה באחר. מאחורי סוג זה של אשמה אין רציונל, מצבים בהם אנחנו לוקחים אחריות על מעשים לא שלנו או לא לצורך ומעריכים בצורה שגויה את המצב זה עלול להזיק לנו נפשית לאורך זמן.
אשמה מופרזת וחסרת הגיון קשורה להתפחות של הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה או OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית). במצבים אחרים סוג זה של אשמה גורם למצבי רוח ירודים, הפרעות שינה, תפקוד לקוי ורמת מתח מוגברת. במצבי קיצון האשמה משתלטת על חיי האדם ובאה לידי ביטוי במערכות היחסים והפעילות היום יומית.
אשמה סביב מחשבות או רגשות
אדם יכול להרגיש אשמה על מחשבות שאינן ראויות חברתית או על רגשות שהוא מתבייש בכך שהוא מרגיש אותם. יש מקרים בהם סוג זה של אשמה הופך להפרעה, למשל OCD מיני, שבו האדם חש אשמה על מחשבות מיניות שיש לו, והאשמה על אותן מחשבות רק מגבירה את עוצמתן.
השפעתה של אשמה מתמשכת
חוויה מתמשכת של אשמה עלולה להיות בעלת משקל רב על חיינו ולהשפיע בצורה שלילית על הערך והדימוי העצמי. כמו כן, תחושת הרווחה הכללית של אדם נפגעת כתוצאה מרגשי אשמה אותם הוא נושא איתו לכל אינטראקציה חברתית בעבודה ובזוגיות.
אשמה מתמשכת וקיומית עשויה לייצר תחושת ערעור חזקה של הבטחון העצמי ותופעות פסיכולוגיות רבות שנועדו לפצות על האשמה הבלתי נסבלת שמלווה את האדם כמו צל בכל מעשיו. למשל, חיפוש כפייתי אחר תחושת בטחון ועוגנים, או ניסיונות תיקון אובססיביים של מעשי עוולה.
יש מקרים בהם סוג האשמה הזה הוא אחד האלמנטים של PTSD תסמונת דחק פוסט טראומתית, לדוגמא, חייל הלום קרב שחש אשמה על כך שהוא נשאר בחיים וחבריו לא. קשיים נפשיים נוספים שנגרמים כתוצאה מאשמה מתמשכת או שהיא אחד התסמינים שלה הם הפרעות אכילה, בדידות ניכור ודיכאון, חרדת נטישה, פסיכוזה ועד נטייה לאובדנות.
הקשר שבין אשמה ומיקוד שליטה
מיקוד שליטה הוא מונח בפסיכולוגיה המגדיר את המערכת האמונות של האדם ואת מוקד השליטה שלו, האם יש לו שליטה על חייו או שהוא נתון לחסדי הגורל? כולם נעים על קשת כלשהי של מיקוד שליטה. המונח נחלק לשני מוקדים- חיצוני ופנימי. כאשר אדם בעל מוקד שליטה פנימי יותר מאשר חיצוני, הוא יחווה מסוגלות ובעלות על גורלו, ייקח אחריות על מעשיו ועל המתרחש בחייו. כאשר אדם בעל מוקד שליטה חיצוני, הוא יוותר מראש על המאמץ להצליח כי הוא מאמין שאין לו שליטה על גורלו ועל תוצאות מעשיו.
בעלי מוקד שליטה חיצוני עשויים לחוש פחות אשמה ולייחס את האחריות על דברים שקורים בחייהם לנסיבות, לאנשים אחרים ולגורל. חוסר האחריות שאנשים אלו עלולים להתאפיין עלול לגרום להם לחוסר למידה והפקת לקחים ותקיעות מנטלית.
איך מתמודדים עם אשמה?
התמודדות עם אשמה בין אם היא סביב אירוע מוצדק ובין אם זו אשמה קיומית היא לא נוחה, בלשון המעטה. אנשים מעדיפים שלא להתמודד עם תחושות אשמה ולהדחיק אותן, להסיח את הדעת וכך החיים ממשיכים אבל המועקה והאשמה לא תמיד נעלמות.
ההתמודדות עם אשמה סביב אירוע מוצדק בו באמת האדם חולל פגיעה, היא תהליכית, היא יכולה לכלול חשבון נפש מעמיק על ידי שיחה פנימית או חיצונית עם איש טיפול או חבר. לאחר חשבון הנפש יש כאלו שייבחרו לתקן ולכפר על מעשיהם בדרכים שונות כמו בקשת מחילה, או בחירה בדרך חיים של נתינה והתנדבות.
התמודדות עם אשמה קיומית גם היא מורכבת ותלויה בנסיבות הנפשיות. אם מדובר באשמה המלווה למצב נפשי מורכב, ייתכן והמענה הטוב ביותר יהיה טיפול נפשי על ידי גורמים מתחום בריאות הנפש שיידעו ללוות את האדם בצורה המיטבית ולהקל על רגשי האשמה שלו.
לסיכום
אשמה יכולה להיות קשה מנשוא, בייחוד כאשר היא נוכחת בצורה משמעותית בחיינו. על מנת לסייע לעצמנו להתמודד עם הרגש הקשה, גם במקרים שהוא מוצדק מומלץ לפנות לטיפול רגשי תומך שיעזור לאתר את דפוסי המחשבה המזיקים, לחזק את הדימוי העצמי, לאתר את מקור הכאב הנפשי שמחולל סבל ולמצוא מחדש את הטוב שבתוכנו.
“מכון חיבורים” מסייע למעלה מ – 13 שנים לאנשים למצוא בתוכם את השקט ולחיות חיים מלאים תוך קבלה עצמית ולמידה. כאשר לומדים לסלוח לעצמנו העולם יכול להפוך למקום בטוח ונעים יותר.
