אי שקט

“מהרגע שאני נכנסת לפגישת הוידאו של השיעור, אני מתעסקת במיליון דברים אחרים. בסוף השיעור אני מבינה שלא הבנתי הפנמתי כלום מהשיעור ומרגישה תסכול”

“קורה לי כמה פעמים ביום שאני פשוט שוכח מה הייתי אמור לעשות. למשל היום, דיברתי עם אמא שלי בטלפון, נזכרתי שאני צריך להכין כריך לעבודה, הגעתי למטבח ופשוט נעמדתי שם כמה דקות. שכחתי מה רציתי בכלל לעשות”

“כל לילה לפני השינה יש לי טקס קבוע של מחשבות על מחר, מה צריך לעשות ואיך אני איישם את כל התכנונים שלי. אני פשוט לא מצליחה להירגע, אפילו כשאני מנסה לישון אני חווה סטרס נפשי“.

רבים מאיתנו עשויים להתמודד עם שכחה פתאומית, חוסר ריכוז וקושי לסיים משימות. קשיים רבים שמקורם עשוי להיות בנפש שלנו. מהו אי שקט נפשי? מדוע הוא נוצר? כיצד מטפלים באי שקט נפשי?

מהו אי שקט נפשי?

דמיינו שאתם יושבים בחדר עמום אורות, שקט, נעים ופותחים את הדלת למסיבה מטורפת. תחושת השקט מתחלפת בתזזיתיות, אורות, קולות, אנשים פונים אליכם והתחושה היא של מעין הלם ראשוני. אתם רוצים לקחת לעצמכם איזה “דרינק” מהבר ובדרך אליו פנו אליכם שלושה אנשים, הדיג’יי בדיוק הכריז משהו במיקרופון ואחרי כמה שניות אתם גם מרגישים רטט מהטלפון בכיס.

מכניס קצת להלם, לא? אי שקט נפשי עלול להרגיש בדיוק כך. תחושת הצפה בנפש, חוסר ריכוז, קושי בלהשלים משימה (הדרך אל ה”דרינק” בבר הפכה ארוכה פי כמה). עומס של גירויים יכול לייצר חרדה, סטרס נפשי ונדודי שינה. במיוחד אצל אנשים רגישים או מי שמתמודד עם הפרעות קשב וריכוז

מה גורם לחוסר שקט?

גורמים פיזיים:

לעיתים הגורמים לאי שקט נפשי הם גורמים שמקורם בגוף. הקשר בין גוף ונפש הוא קשר הדוק, ולעיתים, מצב פיזי מסוים שאנו מתמודדים איתו עלול לייצר אי שקט נפשי. לדוגמה: תופעות קדם וסתיות, שינוי תזונתי או תרופתי, כאבים ובעיות עיכול, תסמונת הרגל חסרת המנוחה (RLS), חשיפה לגירויים רבים בזמן קצר וכדומה.

גורמים פסיכולוגיים ונפשיים:

לעיתים הגורמים לאי שקט נפשי הם גורמים ישירים שמקורם בנפש או ב”מיינד” שלנו. לפעמים מדובר בהתמודדות נלווית לתופעות נפשיות שונות כמו בעיות קשב וריכוז, חרדה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית וכדומה.

בפעמים אחרות, הגורמים יכולים לנבוע מהתמודדות עם חוויות של עומס רגשי כמו ריבוי משימות, תחושה של “אני צריך להספיק הכל כל הזמן מיד”, לו”ז עמוס בתכניות, ובמיוחד כשהמציאות משבשת את התכניות והכל מתעכב.

איך תדעו שאתם חווים אי שקט?

אז איך התחושה הנפשית מתורגמת לתסמינים נראים לעין?

• תזזיתיות קושי לשבת, “הקפצה” של הרגל או תיפוף עם הידיים.
• תפקוד פיזי לקוי נדודי שינה או קושי לישון, כאבי ראש, בעיות עיכול, חריקת שיניים, כסיסת ציפורניים.
• תנודות במצב הרוח חרדה, חוסר ריכוז, עצבנות, סטרס, עייפות.
• קושי בהשלמת משימות
• “רעש” תחושה של רעש במערכת. הראש טרוד במחשבות ותכנונים, אין רגע מנוחה וקשה להתרכז ברגע או לחוש שלווה.

האם קיים אי שקט בריא?

גם בזמן ערות וגם בזמן שינה הגוף שלנו מפעיל מנגנוני ויסות שונים. המנגנונים האלו, מבצעים רגולציה של הרגשות שלנו, של התחושות שלנו ושל עוצמת קבלת הגירויים מהסביבה. תחשבו לכמה גירויים אתם נחשפים, אפילו ברגע זה: עוצמת אור, רעש, מחשבות, רגשות, רוח או שמש ועוד ועוד ועוד. בדומה לדברים רבים בחיינו, המנגנונים בגופנו נועדו לשרת מטרה מסוימת. כלומר, גם יצירה של אי שקט נפשי שם על מנת לעורר בנו תחושת הישגיות, לייצר הספק גדול יותר ותכנון זמן.

אך במקרים בהם אי השקט ממסך את הכל ומייצר תחושת תסכול וסטרס, הוא משמש כנורת אזהרה. חשוב לשים לב להתרעה הזו. יכול להיות שאנו מעמיסים על עצמנו יתר על המידה? אולי הגוף זקוק להפסקה בין תכנון לתכנון בלו”ז העמוס שלנו? יכול להיות שעלינו להיות ממוקדים יותר בהתנהלות שלנו?

המפתח לפענוח אי שקט הוא להקשיב לעצמנו, לשאול את עצמנו “מדוע זה קורה?” ולהבין אם מדובר במנגנון מדרבן או בדגל אדום שעלינו להפסיק לרגע ולעשות חושבים.

דרכי טיפול מומלצות

לפעמים חוסר שקט נפשי יכול להציב אותנו במצב תמידי של ערנות שמוביל לתסכול ותשישות נפשית. אך אל דאגה! טיפול בשורש של אי השקט הנפשי יכול להקל משמעותית על ההתמודדות. אז לאילו טיפולים ניתן לפנות כדי להתמודד עם אי שקט?

טיפול פסיכולוגי:

קיים מגוון רב של שיטות טיפול פסיכולוגיות, אך בבסיסן כולן נועדו לקדם את אותה המטרה- להקל על סבלה של הנפש. הפסיכולוג מסייע בהתרת הקשרים הרגשיים הסבוכים על ידי שיחות, טיפוח תשומת לב ערה לגוף ולרגש, חזרה לסיפורי עבר, או אמצעיים אומנותיים כמו כתיבה (ביבליותרפיה) או טיפול באומנות. בעזרת הטיפול ניתן לקבל כלים ולהתקרב לעצמנו יותר, להבין מדוע אי השקט נוצר וכיצד אפשר לשפר את המצב.

אחת הגישות היעילות עבור טיפול באי שקט בתחום היא גישה של טיפולי ACT, המסייעת ביצירת גמישות פסיכולוגית, קבלה עצמית, תשומת לב לחוויה הנוכחית והכרה שלה.  בנוסף בטיפול נעשה בירור של ערכים פנימיים שמובילים אותי כיום לעומת מה שהייתי רוצה שיוביל אותי בחיי שיוכל לספק לי משמעות.

מיינדפולנס:

שיטת המיינדפולנס מאפשרת לנו להדק את הקשר בין גוף לנפש, להבין את המיינד, ולזהות חוויות גופניות שמתעוררות, תוך נוכחות בהווה. פעמים רבות, מיקוד תשומת הלב במתרחש, מפחיתה את עומס המחשבות והדאגות ומאפשרת לנו לחיות את הדבר היחיד שקיים כרגע וזה ההווה.

טיפים להתמודדות עם אי שקט

בין טיפול לטיפול ניתן גם לתרגל מספר טיפים שמסייעים בהתמודדות עם אי שקט:

טכניקות הרגעה:

תרגול טכניקות של הרגעה עצמית יכולות לשפר את ההתמודדות הנפשית והפיזית של אי שקט. ניתן לתרגל נשימות, דמיון מודרך, מדיטציה, ספורט או אפילו תחביב שאתם אוהבים במיוחד.

לו”ז מסודר:

לפעמים אנחנו רק חושבים על כמות המשימות שיש לנו ונכנסים ללחץ נפשי. לכן, כדאי ליצור לו”ז מסודר, שכולל הפסקות ו”מרווח נשימה” (כלומר, אם יש לכם פגישה שאורכה כשעה תפנו לה מקום של שעה וחצי בלו”ז לכל מקרה שיהיה, בכך ריווחתם את הלו”ז והשארתם מקום לטעויות). כשכל התכניות פרוסות בפנינו, העומס הקוגניטיבי יורד ולפעמים מגלים שיצרנו לעצמנו תחושה גדולה יותר של עומס מאשר המצב במציאות.

שמירה על אורח חיים בריא:

לפני שאתם מדלגים, לא מדובר על לאכול סלט ולרוץ בבוקר. הכוונה, היא לאורח חיים שיגרום לגוף ולנפש שלכם להיות שמחים. כמות שעות שינה ראויות, שינה טובה (בלי צלצולים של טלפון למשל), ארוחות מסודרות ומזינות, איזון בין כמות שעות העבודה, שעות הבילוי עם המשפחה ושעות הפנאי לעצמכם.

לסיכום

שגרת היום יום שלנו עשויה להיות עמוסה, עד כדי יצירה של אי שקט נפשי. לעיתים, אי שקט נוצר כדי לדרבן אותנו לעשייה והישגיות, ולפעמים, הוא מסמן לנו לעצור רגע את הטירוף ופשוט לנשום. חשוב שנקשיב לעצמנו ולנפש שלנו, ואם יש עוצמות רעש גבוהות מדי- להנמיך את הווליום ולשאול את עצמנו “למה זה קרה ואיך אני מייצר שקט?” “לאיזה קול פנימי אני רוצה להקשיב כרגע?” יש מצבים בהם אנחנו מתעלמים מהבקשה הפנימי של הגוף להאט וזה עולה לנו ביוקר.

במידה ואתם זקוקים לעזרה במענה על השאלות הללו, זכרו שתמיד יש למי לפנות. אנו מזמינים אתכם לפנות למטפלים בפורטל שלנו, שישמחו לסייע לכם למצוא את האיזון והשקט הפנימי שלכם.