“אוי אני לא יכולה להפסיק לכסוס, כל פעם שציפורן קצת גדלה אני מיד חייבת לכרסם…בעבודה, בזמן בהיה בחלל, כשאני במתח זה מתגבר פי שניים. ניסיתי הכל- מרה, לק ג’ל כלום לא עצר את הדחף…” תלונות מהסוג הזה אנחנו שומעים מפונים רבים. לרוב מחפשים פתרונות רפואיים וחיצוניים לכסיסת ציפורניים. אבל אולי הפתרון לכסיסה קשור בכלל למשהו עמוק יותר?
בעולמנו היום, כמעט אין אדם שלא מתמודד עם חרדה. רבים מבטאים את המצוקה על ידי כסיסת ציפורניים. מבלי לשים לב, ההרגל הלא מזיק לכאורה הופך לממכר ותופס אותנו בעבודה, בנהיגה וכמעט בכל מצב נתון. אם אתם מכירים מקרוב את התופעה ומזדהים עם המצוקה- אז קודם כל אתם לא לבד! ומעבר לכך, חשוב לדעת מה עומד מאחוריה ושהתופעה ברת טיפול!
מהי אוניכופגיה?
אוניכופגיה, או בשמה המוכר יותר, כסיסת ציפורניים, הינה תופעה רווחת המתחילה בגילאים צעירים ולעיתים נשארת גם בקרב מבוגרים. הסימן הראשון לכסיסת ציפורניים הוא מראה הציפורן, אך מעבר לרמה האסתטית, במקרים רבים פעולת הכסיסה מסמלת חרדות ומתחים מתחת לפני השטח. כלומר, נורה אדומה המסמלת לנו לחקור מעבר להרגל, למה אנחנו כוססים?
מדוע אנו כוססים?
כסיסת ציפורניים נחשבת להרגל כפייתי. ההרגל מסווג כחלק מהתמודדויות שונות המתבטאות בפעולות חוזרות שקשורות בגוף. הפעולה עצמה משמשת כוויסות עצמי במצב של חרדה, מתח או התרגשות.
בקרב חוקרים רבים בתחום הנסיבות להיווצרותה מוגדרות כחידה, עם זאת, ישנם מספר גורמים אפשריים להיווצרות התופעה:
מצב נפשי:
במצבים של מתח, חרדה, שעמום וכו’, הכסיסה מהווה תחליף לשיטות של ויסות והרגעה. במקרים מסוימים, האינטנסיביות עולה בצמוד לעלייה במתח והפעולה מסייעת להתמודדות עם מצבים נפשיים לא פשוטים.
גנטיקה:
סביר שילדים להורים כוססים יכססו בעצמם (אפילו כשההורים הפסיקו את הפעולה טרם הלידה!)
הפרעות אובססיביות קומפולסיביות (OCD):
אנשים הסובלים מOCD נוטים לייצר טקסים חזרתיים על מנת להתמודד עם מחשבות טורדניות. המחשבות כשלעצמן גורמות לתסכול נפשי גבוה והפעולות החוזרות, ביניהן כסיסת ציפורניים, גורמות לתחושת הקלה רגעית אל מול ההתמודדות.
מודל הפרפקציוניזם:
תיאוריה על פיה ככל שאדם שואף לשלמות במידה רבה יותר, כך הוא יותר נוטה להיות חשוף לרמת שעמום גבוהה יותר, לפעמים מתוך תחושת חוסר התכלית אשר גורמת לאנשים שאפתניים לפתח תסכול רב, נוצרת אוניכופגיה.
כסיסת ציפורניים חוצה גילאים
כסיסת ציפורניים אצל ילדים והגיל הרך
אוניכופגיה נפוצה מאוד בקרב ילדים (כ50% בין גילאים 10-18) ומרימה ראשה לראשונה בגיל 3. אצל ילדים, כמו מבוגרים, הפעולה לרוב נעשית מתוך ביטוי של שעמום, רעב, חרדה או כחלק מפעולות כמו מציצת אגודל או משחק בשיער. הפעולה עלולה לגרום לנזק סביב הציפורן ולכאב, במיוחד עם עורם העדין של הילדים, ולכן ההורים נמצאים במצוקה בעת ניסיון למגר את התופעה.
כסיסת ציפורניים אצל מבוגרים
חלק מהמבוגרים לא מצליחים להשתחרר מן ההרגל וממשיכים לכסוס גם לאחר הנעורים. על פי מחקר עדכני, כ20-30% מהאוכלוסייה סובלת מאוניכופגיה. אצל רבים מאיתנו, ההרגל הופך להתמכרות ודורש השקעת מאמץ רבה על מנת להיפטר ממנו, דבר המלווה בתחושת תסכול איומה, בושה וכאב הן נפשי הן פיזי.
השפעות בריאותיות
סימן ההיכר הראשון של כסיסת ציפורניים הוא מראה הציפורן השבורה והעור האכול מסביבה. אך מסתבר שהסכנה גדולה מן הנראות. הפגיעה עלולה לגרום להיווצרות זיהומים בעור, פטריות, כאבי פה ונזקים בשיניים. אלה הנוטים לבלוע חלק מן העור האכול מעמידים עצמם בסיכון לכאבי בטן ואף להיווצרות זיהומים במעיים (עקב כניסה של חיידקים השוכנים תחת הציפורניים).
גמילה מכסיסת ציפורניים
אז כפי שכבר הבנתם, כסיסת ציפורניים עשויה לגרום נזקים בריאותיים ונפשיים. אך אנו לא כאן על מנת להפחיד, להפך, יש חדשות טובות! הגמילה מהפעולה אפשרית גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים. בעזרת טיפולים שונים המותאמים לכל מטופל ומטופלת, ניתן להיפטר מן ההרגל המציק.
מתי כדאי לפנות לגורמים מקצועיים?
על מנת לדעת מתי להפנות או לגשת בעצמנו לטיפול, חשוב להבחין בכמה סימנים: האם הפעולה הפכה לאינטנסיבית יותר מהרגיל (כמה פעמים ביום אני עסוק בפעולה)? האם למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, קשה לי להפסיק את ההתנהגות? האם אני מרגיש אשמה, בושה וחרדה תוך כדי כסיסת הציפורניים? אם אתם מזדהים לחיוב, אנו ממליצים לנסות טיפול.
טיפול בכסיסת ציפורניים
תרופת סבתא: הטיפול המוכר ביותר- מריחת משחה מרה על גבי הציפורן.
קיצור הציפורניים על ידי גזירה.
החלפת ההרגל בהרגל אחר: החלפת העיסוק בציפורניים ללעיסת מסטיק, למשל, או משחק עם כדור לחץ\ עט וכדומה על מנת להעסיק את הידיים.
טיפול CBT– טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קצר (3-6 חודשים) העוזר לפיתוח דפוסים בריאים והחלפתם בדפוסים השליליים. נלמד להבין ולקבל את מחשבותינו השליליות ורגשותינו הלא נעימים, נזהה אותם ואת המקור שלהם ונשנה את דפוס המחשבה. הטיפול נמצא יעיל במיוחד בהתמודדות עם הפרעות אובססיביות קומפולסיביות, עם חרדות ועוד.
הדרכת הורים- הורים רבים מוצאים עצמם מתוסכלים מהתמודדות עם כסיסת הציפורניים של ילדיהם. בהינתן הכלים הנכונים מבחינה רגשית ומבחינה פרקטית, ניתן לעזור לילדים למגר את התופעה. מעבר לכך, בעזרת הנחיה נכונה ומותאמת לצמד ההורה-ילד, ניתן לייצר אינטראקציה נעימה, מכילה וכזו שתוביל לתוצאות הרצויות.
טיפול תרופתי– לעיתים תרופות ממשפחת SSRI יכולות לסייע במקרה של כסיסת ציפורניים. קבוצה זו של תרופות נמצאת בשימוש בקרב הסובלים מחרדה והפרעות אובססיביות קומפולסיביות ונמצאה יעילה אצל חלק מהאנשים גם בניסיון להפטר מהכסיסה. נציין כי שילוב של תרופות וטיפול CBT לרוב יעיל יותר מאשר התרופה לבדה.
כסיסת ציפורניים אכן מהווה מטרד ולעיתים אף ביטוי להתמודדות נפשית גדולה יותר. אך אל תאמרו נואש! ניתן לטפל בתופעה, כל שנותר לכם הוא למצוא את הטיפול הנכון עבורכם. בפורטל טיפולים יש מטפלים שישמחו לסייע בעזרת כלים טיפוליים של CBT שיוכלו לשמש טיפול יעיל עבור הרגלי הכסיסה. מטפלי הפורטל עוברים הכשרות בכלים טיפוליים מתקדמים והדרכות על מנת להוות את הכתובת הטובה ביותר עבורכם בעת מצוקה.
