ADD

נדמה שבימינו הפרעות קשב הן נושא חם המדובר בכל מקום, נוגע בבני אדם רבים בגילאים שונים ומסביר טווח רחב של תופעות וקשיים.

כשאנחנו מדברים על הפרעות קשב אנחנו נוטים לדמיין אדם תזזיתי ואימפולסיבי, אך מסתבר שגם הנטייה ההפוכה עשויה להוות הפרעה לשגרת החיים.
אנשים חולמניים, מפוזרים, מרחפים או כאלה שנוטים להתנתק עשויים גם הם לסבול מסוג מסוים של הפרעת קשב.

מה היא ADD ומה ייחודי בה לעומת הפרעות קשב אחרות? באילו גילאים חווים את ההפרעה? מתי צריך לטפל ואיך?

מה זה ADD?

רובנו מכירים את הפרעות הקשב כתופעה של תזזיתיות ואפילו היפראקטיביות, בעיקר אצל ילדים, אך הפרעות קשב מתבטאות בצורות נוספות.

ADD נחשבת תת-סוג של הפרעת קשב וריכוז, כאשר היא נבדלת באמצעות הסימפטומים שלה – היא אינה מתבטאת ב”היפראקטיביות ותזזיתיות”, אלא ב”חולמנות, שקט וריחוף”.

משום ש-ADD איננו מלווה ברכיב ההיפראקטיבי המאפיין ADHD, ההפרעה פחות גלויה לעין בהשוואה ל-ADHD.

הלוקים ב-ADD עשויים להראות משועממים, חסרי עניין, לעתים נראים בעלי קצב איטי יותר, נוטים לחלום בקיץ, לשכוח ולאבד דברים או לא להשלים משימות.

עד שנת 1994 היו שתי אבחנות לסובלים מקשיים בקשב שהתחלקו על פי מכנה משותף בתסמינים.

לאחר שנת 1994 התבססה ההנחה כי למעשה מדובר בשני המקרים בהפרעת קשב וריכוז שיש לה שפע של תופעות שונות:
ייתכן ויהיה אדם שסובל מהפרעת קשב וריכוז יהיה שקט מבחוץ אבל מבפנים יהיה עמוס במחשבות, בלבול ותזזיתיות.
לחילופין, ייתכן שנראה אדם או ילד שהם תזזיתיים כלפי חוץ אבל בפנים חולמניים ובעלי תחושה מוחלטת של שקט.

התסמינים של הלוקים ב-ADD:

• הדעת מוסחת בקלות על ידי גירויים חיצוניים (רעשים, קולות, ריחות) ופנימיים (זיכרונות, מחשבות, הרהורים)
• מתקשים לעקוב אחר הנחיות
• מתקשים לעמוד במשימה ונוטים להימנע ממשימות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך
• נוטים לשכוח דברים
• אובדן חפצים אישיים כגון מפתחות או ספרים
• מתקשים לשים לב לפרטים
• מתקשים להישאר מאורגנים
• טווח קשב קצר

שכיחותה של ADD

אבחון הפרעות הקשב הולך ועולה בשנים האחרונות ומאז משבר הקורונה בפרט.

לפי מחקרים, בשנת 2015, לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית העריכה שמספר הילדים ברחבי העולם עם הפרעת קשב היה בסביבות 7.2%.

על פי נתונים סטטיסטיים נוספים, כ-3% מכלל המבוגרים סובלים מהפרעת קשב מסוג ADD.
כ-5% מכלל הילדים בגילאי חמש עד 11 ו-11% מהילדים בין 4 עד 17 אובחנו עם הפרעה מסוג ADD, כאשר ההפרעה נוטה להשפיע יותר על בנים מאשר על בנות.

הגורמים להפרעת  ADD

תרבות וסביבה

“מגיפה של מודרניזציה” – אורח החיים המודרני משפיע על המוח המתפתח, כאשר ילדים החווים הצפה של גירויים חזקים ומהירים עשויים לחוות שינוי מוחי ואף קושי להישאר מרוכזים במשימה אחת לאורך זמן.

בהקשר התרבותי עולה גם הדיון – האם הפרעות הקשב הן הבעיה, או שציפיות החברה המודרנית לשבת במקום אחד ולשמור על ריכוז לאורך שעות רבות הן בעצמן חלק מהבעיה.

תורשה

עדויות זמינות מצביעות על כך שהפרעת קשב וריכוז היא גנטית, כך שלילד שיש לו קרוב משפחה עם  הפרעות קשב וריכוז יש סיכוי גבוה פי ארבעה ללקות בהפרעת קשב. בנוסף, רוב התאומים הזהים חולקים תכונות הקשורות להפרעות קשב.

קבוצות בסיכון

ישנן אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות קשב, לדוגמא:
אנשים שנולדו בטרם עת (לפני השבוע ה-37 להריון) או עם משקל לידה נמוך, הסובלים מאפילפסיה, אנשים עם נזק מוחי – שקרה ברחם או לאחר פגיעת ראש קשה בשלב מאוחר יותר בחיים.

תהליך האבחון של  ADD

לא קיים מבחן בודד עבור אבחון  של הפרעת הקשב הספציפית ADD, אלא ניתן לעבור תהליך אבחון לכלל הפרעות הקשב.

השלב הראשון של האבחון מתחיל לרוב בביצוע בדיקה רפואית מקיפה, הנוגעת גם לבריאות הכללית של המטופל, תסמינים וסוגיות שעולות מהחיים בהקשר של הבעיה.

האבחנה של  הפרעת קשב ניתנת כאשר:

• מתקיים דפוס עקבי של חוסר קשב אשר מפריע לתפקוד או להתפתחות, במשך שישה חודשים לפחות, עד כדי רמה שפוגעת בפעילות החברתית והאקדמאית/תעסוקתית.
• לא ניתן לאבחן היפראקטיביות ואימפולסיביות בששת החודשים האחרונים.
• מספר תסמינים של חוסר קשב הופיעו לפני גיל 12 שנים.
• מספר תסמינים של חוסר קשב נמצאים בשנים או יותר מהמסגרות – בבית, בבית הספר או בעבודה, עם חברים ובני משפחה, ובפעילויות אחרות.
• יש עדות ברורה לכך שהתסמינים פוגעים באיכות התפקוד החברתי, האקדמאי או התעסוקתי.
• התסמינים אינם מופיעים רק בזמן התקף של מחלה פסיכוטית כלשהי, ואינם ניתנים להסבר על ידי הפרעה נפשית אחרות כמו דכאון, חרדה וכד’).

ההשפעה של ADD  לאורך חיינו

הפרעת ADD בגיל הרך

בשנים האחרונות, כמחצית מהפניות למכונים להתפתחות הילד, לשירות הפסיכולוגי חינוכי ולמרכזים לגיל הרך, כוללים חשד להפרעת קשב וריכוז.

הפרעת קשב וריכוז לרוב מתחילה להתפתח בגילאים הרכים והיא אחת מהפרעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות בגילאי הגן ובית הספר, המשפיעה באופן מובהק על מיומנויות הלמידה, ההתפתחות הרגשית, היחסים החברתיים והיחסים בתוך המשפחה.

ילדים בגיל הרך שיש להם קשיי קשב וריכוז מסוג ADD חווים הפרעות מסוג מסוים, למשל חולמנות, קושי לשבת במפגש, פיזור, שכחה, קושי להתרכז ועוד.

כמו כן, לעיתים מתלווים לבעיות קשב וריכוז גם קשיים בוויסות החושי.

לא כל קושי מעיד על הפרעת קשב ובחלק מהמקומות מאמינים באבחון מעל גיל 6, אך במידה והילד חווה קשיים מתמשכים להשתלב בחיי היום יום ניתן לבדוק האם מתפתחת הפרעה.

הפרעת ADD בקרב ילדים

ניתן לזהות ילד הסובל מ-ADD באמצעות התנהגויות שונות:

• הוא לא שם לב לפרטים קטנים – בשיעורי הבית או בפעילות אחרות
• כשהוא עושה טעויות “טיפשיות” בזמן משחק או פעילות בכיתה מאבד את חוט המחשבה
• אינו מקשיב בעת שיחה “אחד על אחד”
• מתקשה לעקוב אחר הוראות ולזכור את סדר הפעולות
• מתקשה לסיים מטלות
• מתקשה בארגון וסידור
• מתחמק או שונא לעשות דברים הקשורים במאמץ שכלי כמו ללכת ללימודים או לעשות שיעורי בית.
• מאבד חפצים הקשורים ללימודים (ספרים, עפרונות)
• מוסח בקלות מגירויים חיצוניים – שכחן

כל ילד עלול לסבול מתסמינים אלו מדי פעם ולתקופות שונות, אך כשאר מדובר בתסמינים המתקיימים לאורך זמן ופוגעים בשגרת חייו ובתפקודו של הילד בבית, בבית הספר והחברה חשוב לבחון האם מודבר בהפרעת קשב.

הפרעת ADD אצל בני נוער

במהלך שנות העשרה, במיוחד כשהשינויים ההורמונליים של גיל ההתבגרות מתקיימים ודרישות הלימודים והפעילויות גוברות,  תסמיני ה-ADD עשויים להחמיר.

בשל בעיות ריכוז, בני נוער רבים עם ההפרעה מתקשים בלימודים, הם נוטים לשכוח משימות, לאבד ספרי לימוד ולהשתעמם במהלך השיעור. בני נוער עשויים לסבול מחוסר יכולת הקשבה, בני נוער עם ADD עשויים אף להיות עצבניים ולהתקשות לשבת בשקט בכיתה.

מתבגרים עם ההפרעה נמצאו בסיכון גבוה משמעותית מבני נוער אחרים להשתמש בחומרים על מנת להתמודד עם הקשיים שלהם והם פגיעים יותר להתמכרויות.

הפרעת ADD אצל מבוגרים

הפרעת קשב והיפראקטיביות מוכרות בהקשר של ילדים אך אינה מוגבלת להם – 30% עד 70% מהילדים עם הפרעות קשב ממשיכים לסבול מתסמינים כשהם גדלים.

בנוסף, אנשים שמעולם לא אובחנו כילדים עלולים לפתח תסמינים ברורים יותר בבגרות ולחוות בעיות בעבודה או במערכות יחסים. מבוגרים רבים לא מבינים שיש להם הפרעת קשב וריכוז , מה שמותיר אותם מבולבלים לגבי הסיבה שהם מתקשים לתפקד ולהשיג מטרות מסוימות.

מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז עשויים להתקשות בתיעדוף משימות, הם נוטים להיות לא מאורגנים, חסרי מנוחה ודעתם מוסחת בקלות. חלקם מתקשים להתרכז בזמן הקריאה.
חוסר היכולת להישאר מרוכז ולבצע משימות עלול לדרדר קריירות, שאיפות ומערכות יחסים.

התמודדות עם ADD

ישנן דרכים שונות להתמודד באופן אישי עם ADD באופן שיסייע לנהל שגרת חיים תקינה ואפילו לנצל את התסמינים לטובה:

• להדגיש את יתרונות ההפרעה – למשל, הלוקים ב-ADD הנוטים לעקוב אחר מחשבותיהם ולחלום בהקיץ, יכולים להשתמש בתכונה זו בדומה למדיטציה, “להתנתק” מהסביבה על מנת להכיר את עולמם הפנימי ואף לפתח יצירתיות.
• לחזק את החוזקות – בין אם מדובר במבוגר ובין אם בילד, חשוב לא לשים דגש רק על הקשיים הנובעים מההפרעה, אלא למצוא את התחומים והיכולות החזקים שלהם ולהתמקד בפיתוחם.
• לנהל את האתגרים – כדאי לקיים רשימה של האתגרים הנובעים מההפרעה ולגשת אליהם לאט ובצורה מדורגת. למשל, ניתן לבחור אתגר שבועי (כמו: לזכור איפה שמתי את המפתח) ולהתאמן בהשגתו.
• ניהול רוטינות ותזכורות – אפשר לתמוך בסובל מההפרעה באמצעות ניהול שגרה מסודרת שחוזרת על עצמה ומונעת בלבול ושכחה. באמצעות תכנון שבועי ותזכורות שונות ניתן לייצר מסגרת תומכת.

טיפול בהפרעת קשב ADD

טיפול פסיכולוגי

ישנם סוגים שונים ומגוונים של טיפולים פסיכולוגים המסייעים לשיפור רווחתו הנפשית של הילד או המבוגר הסובל מהפרעת הקשב.

בטיפול פרטני יעשה המטופל היכרות עם ההפרעה, חיזוק הדימוי עצמי חיובי ותחושת המסוגלות העצמית.

ישנם טיפולים פרטניים שהם קצרי-מועד כמו הטיפול הקוגניטיבי-ההתנהגותי  CBT או ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) בו לומדים להכיר הטיות החשיבה ודפוסי ההתנהגות השליליים המתלווים להפרעת הקשב, ליצור עמם קשר של קבלה וחמלה וליצור דפוסים חדשים המועילים למטופל.

טיפול תרופתי

במקביל לטיפול הפסיכולוגי, אפשר להתמודד עם ADD בעזרת טיפול תרופתי כמו ריטלין או תרופות ממריצות דומות, שאמורות לעזור לשמור על מיקוד לאורך זמן. לצד זה, יש לדעת כי לתרופות עלולות להיות תופעות לוואי וניתן לבחון גם סיוע של תוספי תזונה.

הדרכת הורים

במידה ומדובר בילדים, ניתן לפנות להדרכות הורים. הפרעות הקשב עשויות להשפיע גם על הקשר עם ההורים והאחים ועל תפקוד המשפחה, טיפול מסוג זה מנסה להביא לשיפור מצבו של הילד דרך עבודה עם ההורים על התקשורת בין בני המשפחה, גבולות וכלים להתמודדות עם הפרעת הקשב.

לסיכום

הפרעת קשב ADD  היא תת-סוג של הפרעות הקשב, והיא נבדלת בסימפטומים המתבטאים אצל האדם.
הלוקה ב-ADD אינו סובל מתזזיתיות והיפראקטיביות, אלא דווקא מחולמות, ניתוקים ושכחה.

בגלל שההפרעה פחות מוחצנת בביטוי שלה, קשה יותר לאתר אותה.

הלוקים בהפרעה נוטים לסבול מחוסר ארגון, היסח דעת בקלות חוסר השלמה של משימות, חלימה בהקיץ ועוד.

כיום לא מאבחנים ADD כהפרעה נפרדת, אלא מכלילים אותה תחת הכותרת “הפרעות קשב וריכוז” או ADHD.

ניתן לטפל בהפרעה ביעילות באמצעות טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, חלקם משולבים בטיפול תרופתי.

בפורטל טיפולים קיים אינדקס מטפלים המתמחים בסיוע להפרעות שונות, חלקם מטפלים בגישות קצרות-מועד.