“אני מרגישה שכל הזמן מדברים עליי. לאן שאני לא מסובבת את הראש, אני שמה לב שמסתכלים עליי ומרכלים עליי.” “כולם אומרים שהבוס שלי נחמד. אני לא קונה את זה. גם כשהוא מציע לי לקחת יום חופש אני יודע שזה לא מכוונה טובה. הוא בטח רוצה להחליף אותי ומחפש איך להפיל אותי בפח”
מכירים את המחשבות הללו? כולנו עשויים להתמודד עם רמה מסוימת של מחשבות כאלה, אך כאשר המחשבות הפרנואידיות הופכות לדרך חיים, והאדם מאמין להן גם כאשר מוכח לו אחרת, יכול להיות שמדובר בהפרעה של פרנויה. מהי פרנויה בדיוק? מה הגורמים לתופעה? האם ניתן לטפל בה? כל התשובות במאמר…
מהי פרנויה?
ביוונית, פרנויה משמעותה יציאה מן הדעת: פארה= מחוץ, נוס= נפש. פרנויה בעברית נקראת “מחלת הרדיפה”. זאת כיוון, שהתמודדות עם התופעה היא בעצם התמודדות של אדם עם התחושה שצופים בו, עוקבים אחריו, מנסים להכשיל אותו, באופן כללי- רודפים אחריו. אצל רבים עשויות לצוץ מחשבות בסגנון, אבל אדם בריא יהיה מסוגל להבחין בין אופי כזה של מחשבה לבין מה שמציאותי.
המתמודד עם קווי אישיות פראנואידים או מחשבות פראנואידיות, עשוי להאמין שאותן מחשבות הן המציאות ויתקשה להפריד בין החיים למחשבותיו, גם כאשר יוכח לו אחרת. פרנויה יכולה להופיע כהפרעת אישיות פרנואידית או כסימפטום של סכיזופרניה. איך אפשר לזהות קווים של פרנויה פתולוגית?
אישיות פרנואידית – מה זה?
אישיות פרנואידית עשויה להתבטא בדרכים שונות. המתמודדים עם פרנויה עשויים להרגיש צורך להתגונן, עשויים להגיב באגרסיביות או סוג של עוינות, הם באמת ובתמים יחוו ידיעה גמורה שהחוויה שלהם היא המציאות, יחוו מצוקה גדולה בדידות ותסכול על כך שאחרים אינם רואים את הדברים כמוהם. לעיתים, הם עלולים להיעלב בקלות, יתקשו לסלוח ולבטוח באנשים אחרים (גם בפרטנרים) וירגישו שהכוונות של האנשים עשויות להיות זדוניות או לא טהורות.
הגורמים של פרנויה?
שינה
שינה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר לתפקוד היום יומי שלנו. חסך שינה מהותי, (מדובר בלילות רצופים ללא שינה או מעט מאוד שעות שינה במשך תקופה ארוכה) עלול להשפיע על התפישה והחשיבה שלנו. לעיתים, עשויים להתמודד עם תסמיני פרנויה ואפילו הזיות. מתוך סקירה של מאמרים שפורסמה בשנת 2018, עלתה הראייה לכך שחסך שינה מהותי מייצר מגוון תסמינים פסיכיאטריים, כמו עיוות תפישתי והזיות.
לחץ
התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי לאורך זמן, עשויה לגבות מאיתנו מחירים פיזיים ונפשיים. אחד מהם, הוא עלייה ברמת החשדנות ומחשבות פרנואידיות (כאשר קיימת נטיה גנטית או אישיותיות לכך). מחקר שנערך בתחום, מצא כי חשיפה ללחץ מעלה את תסמיני החרדה, דיכאון ופרנויה.
*המחקר נעשה על אנשים בריאים, אשר מבחינה אישיותית מתמודדים רמות שונות של פגיעות (CAPE קבעו כי מדובר בתסמינים פסיכוטיים)
הפרעות נפשיות אחרות
סכיזופרניה: התמודדות עם סכיזופרניה לעיתים מלווה בתסמיני פרנויה. כיוון שהתמודדות עם סכיזופרניה לעיתים מלווה בהזיות, הגורמות לתחושות חרדה ופרנויה.
הפרעת אישיות גבולית: התמודדות עם תופעה זו מלווה בשינויי מצב רוח קיצוניים. לפעמים, עלולות להיווצר מחשבות פרנואידיות מתוך ההתמודדות עם מצבי הרוח והשינויים הרגשיים.
שימוש בסמים ואלכוהול
סמים מסוגים מסוימים כמו סמי הזיה (LSD, פטריות הזייה) וסמים ממריצים (קוקאין) עשויים לייצר תחושות ומחשבות פרנואידיות אצל האדם שמשתמש בהן, לטווח קצר. כשהשפעה הכימיקלית נעלמת, לרוב גם התחושות הללו ייעלמו עמה. שימוש באלכוהול לתקופה ארוכה ובתדירות גבוהה, עשוי אף הוא לייצר מחשבות פרנואידיות.
לעיתים, סמי הזייה עלולים לעורר הפרעה נפשית בקרב אלו עם נטייה גנטית לכך. ישנה תיאוריה המקשרת את תסמיני הסכיזופרניה להפעלה מוגברת של דופמין, המושפעת חלקית מסמי הזייה. באופן כללי סמים מייצרים שינויים במוח, ישנם מספר מחקרים בתחום והתוצאות אינן מוחלטות לגמרי. מחקר משנת 1983, מצא קשר סיבתי בין התפרצות סכיזופרניה לשימוש בLSD, בקרב אנשים עם נטייה גנטית לסכיזופרניה.
אובדן זיכרון
לעיתים, התמודדות עם שכחה כמו במצב של דמנציה או אלצהיימר, עלולה לעורר פרנויה. האדם שנמצא במצב נפשי זה עשוי להרגיש לא בטוח, להאמין שרוצים לרדוף אותו או לגנוב ממנו וכדומה. מחקר בתחום האלצהיימר, מצא כי 38% מהמטופלים במחקר תוארו כפרנואידים על ידי קרוביהם.
פרנויה או חשדנות יתר?
רובנו מתמודדים עם חששות וחשדנות, חלקנו אף עשויים לפתח מחשבות פרנואידיות במקרים מסוימים. מתי נדע כי מדובר בחשדנות יתר ומתי בפרנויה של ממש?
ההבדל המהותי, הוא מידת היכולת להפריד בין המחשבה לבין המציאות בין העולם שלי לעולם של האחר זה מאפיין שחסר אצל מי שלוקה בפרנויה פתולוגית. לעיתים נפתח חשש או חרדה לאחר אירוע משמעותי כמו פרידה למשל, או באמצע אירוע חברתי שאנו מרגישים בו חשופים. המחשבות שלנו עלולות לנדוד ולהפליג ואנו עשויים להתמודד עם מחשבות שבעגה יקראו לנו “פרנואידים”. אך פרנויה קלינית, היא מצב בו אדם מאמין בכל ליבו במחשבותיו גם לאחר הוכחות סותרות. חשדנות יתר, עשויה להתפוגג מתוך ידיעה שהמציאות היא שונה, או לאחר שמוכח אחרת.
אבחון של פרנויה
אבחון של פרנויה נעשה החל מגיל 18 (על אף שהתמודדות עם התסמינים עלולה להופיע גם לפני). גורם מקצועי בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר רשאי לאבחן הפרעת אישיות פרנואידית (נזכיר שפרנויה היא לפעמים תסמין של סכיזופרניה ומדובר באבחון נפרד).
המתמודדים עם פרנויה, לרוב ירגישו צורך לפנות לגורם מקצועי עקב התמודדות עם חרדה או דיכאון, בעקבות אירוע מסוים או בעקבות התסמינים עצמם של הפרנויה. הפסיכולוג\הפסיכיאטר ישאל אודות ההיסטוריה הרפואית, רקע, המצב המשפחתי, התחושות וינסה להבין האם האדם מתמודד עם מספר סימפטומים מהבאים (המאפיינים פרנויה):
- התגוננות יתר, עוינות, אגרסיביות
- חוסר אמון באנשים, קושי לבטוח בנאמנות בן הזוג, תחושה תמידית שמשקרים לו
- קושי לסלוח ונטייה לנטור טינה
- רגישות יתר, קושי בקבלת ביקורת
- צורך מוגבר בשליטה, תחושות קנאה או צורך בשמירה על מרחק ויחס קר כלפי הפרטנר, על מנת לוודא שלא בוגדים בו
- עקשנות יתר וקושי להירגע
- חיפוש משמעויות נסתרות בהתנהגות האנשים סביב
השלכות של פרנויה
התמודדות עם מחשבות פרנואידיות עלולה לגרום לתחושות שונות. לדוגמה:
בדידות: עקב הקושי לסמוך על אחרים, הם עשויים להרגיש שאין על מי להישען ובמי לבטוח. לפעמים החוויה היא כמו בועה סגורה: אחרים לא מצליחים להבין את התחושות ואת הסיבה למחשבות ועלולים לנתק קשר. התחושות איתם נותרים המתמודדים הן של חריגות ושונות.
חרדה ודיכאון: המחשבות עשויות להציף תחושות חרדה. מתמודדים עם פרנויה עשויים להרגיש שהם חייבים לעמוד על המשמר כל הזמן ושהם לא מאמינים לאף אחד. לפעמים התחושה היא שאין להם שקט. המחשבות שרצות ללא הפסקה ומתעסקות במחשבות של אחרים, מונעות מהם להרגיש שלווה בגלל התחושה של חוסר בגבולות בין העצמי לעולם שבחוץ- מתי אני נגמר והסביבה מתחילה. התסכול בהתמודדות עם התחושות הללו, יכול לעורר גם עצבות ותחושת דיכאון.
טיפול בפרנויה
התמודדות עם פרנויה עשויה להיות מורכבת ומאתגרת. לכן, חשוב שנדע, כי ניתן להקל על התחושות הנלוות, ולעיתים, אף לשפר את ההתמודדות עם עצמה באמצעות טיפול.
- טיפול תרופתי: במצבים בהם הפרנויה מלווה בתסמיני חרדה, דיכאון וכדומה, ניתן לפנות לתרופות אנטי פסיכוטיות, נוגדי חרדה ונוגדי דיכאון. המרשם מתקבל על ידי פסיכיאטר.
- טיפול פסיכולוגי: ניתן לפנות למגוון סוגים של טיפולים על ידי מטפל פסיכולוג כמו CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי), DBT (טיפול התנהגותי דיאלקטי), טיפולים מבוססי שיח ועוד. מטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לייצר פרספקטיבה חדשה, לתת כלים חדשים להתמודדות, ללמוד להקשיב לגוף ולנפש שלנו, להבין מה הרגשות שלנו מאותתים לנו וכיצד ניתן לתת להם התייחסות בצורה המותאמת לנו ביותר.
לסיכום
מחשבות פרנואידיות הן תופעה מוכרת שעשויה לפגוש את חלקנו, אם לא רובנו, במצבים שונים בחיינו. כאשר המחשבות הופכות לפרנויה, משנות לנו את דפוסי ההתנהגות ומקשות עלינו לתפקד, ניתן ואף כדאי לפנות לטיפול. טיפול מותאם עשוי להסב לנו הקלה בהתמודדות ולשפר את איכות חיינו לצד הפרנויה.
