נרקיסיזם: מה הגבול בין הפרעת אישיות לאהבה עצמית בריאה?

חלקנו יכולים לעלות בזיכרון לפחות פעם אחת שפגשנו אדם שהרגשנו שהוא מאד עסוק בחיצוניות שלו, בסטטוס והמעמד החברתי שלו, או שהייתה הרגשה שלא ניתן לתקשר איתו בצורה אותנטית וכנה. אם לא יצא לנו לפגוש אדם כזה בחיים האישיים, לא יהיה קשה להעלות בזיכרון דמות כזאת בתקשורת או בסרטים. מתי נדע שאכן מדובר באדם נרקיסיסט ומה המשמעות של זה? מהו נרקיסיזם בריא והאם קיים כזה דבר?

מה זה נרקיסיזם?

נרקיסיזם הוא מונח פסיכולוגי המתאר מנעד של התנהגויות שקיים בכל בני האדם. משמע- בכולנו קיימת מידת נרקיסיזם כלשהי, הדרך הפשוטה ביותר להסביר נרקיסיזם זה אהבה עצמית קיומית בסיסית. מידת הנרקיסיזם יכול לנוע בין חסר שלה כל הדרך עד למצב פתולוגי, המכונה בשפה קלינית מקצועית הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

היינץ קוהוט היה התאורטיקן החלוץ שהציע שיש דבר כזה נרקיסיזם בריא ותבע את המונח. קוהוט האמין שלכולנו יש צורך לפתח תחושת עצמי חזקה וחיובית. קוהוט האמין שהדבר הושג בכך שמטפלים ראשוניים היו קשובים לילדיהם וגורמים להם להרגיש נערצים וראויים להערצה. כולנו רוצים אישור כדי להרגיש אהובים, חשובים, מוערכים, משמעותיים, מסוגלים, בטוחים, אמיצים ועוצמתיים.

מקור המונח נרקיסיזם הוא במיתולוגיה היוונית – נרקיסוס היה נער שהתאהב בבואתו בנהר עד שיום אחד נפל וטבע בתוכה. זהו משל סמלי המתאר את סופו של אדם ששקוע באהבה עצמית יתר על המידה.

מהי  אישיות נרקיסיסטית?

את המונח “הפרעת אישיות נרקיסיסטית” טבע אותו תאורטיקן בשם היינץ קוהוט. קוהוט תיאר קווים של אדם נרקיסיסט בתור מי שההורות שקיבל לא כללה את התנאים ההכרחיים להתפחות של נרקיסיזם בריא. על כן, אותו אדם לא הצליח לבנות תשתית פנימית יציבה, ומידת הערך העצמי שלו היא ירודה, במידה כזו שהוא נזקק תמידית לאישורים חיצוניים על מנת לשמור על אותה יציבות פנימית.

אהבה עצמית היא דבר מבורך שלא מלמדים איך לפתח כיום בבתי ספר . קוהוט הבין שאותה אהבה עצמית בסיסית שמלווה את החוויה שלנו בעולם תלויה במידת האמפתיה שקיבלנו בינקות ובילדות, קוהוט היה הראשון להבין שהאמפתיה הזאת שההורים מעניקים מאפשרת לנו לאהוב את עצמנו ובכך לאהוב אחרים ולפתח כלפיהם אמפתיה גם כן.  אם כן, אפשר לומר שחוסר באהבה עצמית ולא עודף שלה הוא האחראי לקשיים נפשיים רבים, בין היתר להפרעת אישיות נרקיסיסטית.

מי הוא אדם נרקיסיסט אם כן?

לפעמים יש נטייה להתבלבל מהי בדיוק ההגדרה של אדם בעל קווים נרקסיסטים. אלו הם הקריטריונים ותסמינים להפרעת האישיות הנרקיסיסטית:

• תחושת חשיבות עצמית מופרזת ונטייה לגרנדיוזיות
• נמשכים לפנטזיות על אהבה אידאלית הצלחה וכח בלתי מוגבלים, תהילה, מעמד, יופי נצחי.
• קיימת אמונה שהם ייחודיים ומיוחדים בגלל זה רק אנשים בעלי מעמד מסויים או סטטוס יוכלו להיות לידם ולהבין אותם.
• בעלי צורך בהערצה תמידית ומופרזת, לפעמים עד כדי צורך קיומי.
• “מגיע לי!” בעלי גישה תובענית ומחזיקים באמונה שמגיע להם יותר מכולם.
• נטייה להתנהגות נצלנית, במובן חומרי או אנרגטי, לוקחים מבלי לתת חזרה.
• העדר יכולת אמפתית.
• קנאה באחרים או אמונה שאחרים מקנאים בהם.
• בעלי התנהגויות ועמדות יהירות ומתנשאות.
• בגלל החוויה של חוסר בנרקיסיזם בריא, והקושי לפתח מערכות יחסים, לעיתים יש חוויה של בדידות ונבדלות.

סוגי נרקיסיזם

כשאנחנו בוחנים את הנרקיסיזם בתור תכונה במובן של איך הוא משפיע על התפקוד בשגרה ועל היכולת לבנות מערכות יחסים, קיימים מחקרים שמעידים שהאופן המדויק יותר לראות נרקיסיזם על קשת של רמות חומרה שונות.  ישנם סוגים של נרקיסיזם בעלי יכולת הסתגלות טובה יותר וכאלה פחות. הכוונה במונח הסתגלות היא היכולת לכישורים חברתיים טובים, בטחון עצמי ויכולת לקיים מערכות יחסים אל מול נטייה לאי סתגלנות שכוללת למשל תחושת זכאות, גסות, נצלנות או תוקפנות שמקשים על ההשתלבות החברתית.  סוגי הנרקיסיזם שחוקרים זיהו משתלבים על אותו ספקטרום:

נרקיסיזם גלוי:

או נרקיסיזם גרנדיוזי. האופי של זן הנרקיסיזם הזה מקושר חברתית לתכונות הסטראוטיפיות של נרקיסיסט כמו חשיבות עצמית מופרזת, צורך אובססיבי בתהילה או תשומת לב, יהירות ושחצנות העדר אמפתיה וראיית האחר ועוד.

נרקיסיזם סמוי:

אפשר לקרוא לו גם “נרקיסיסט שלא יצא מהארון”. בניגוד לנרקיסיסט הגלוי, סוג זה של נרקיסיזם הוא פגיע, הוא מופנם יותר ולא רעשני או שתלטן. עם זאת נרקיסיסט סמוי מפעיל מניפולציות “שקטות” שמונעות מחוסר הערכה עצמית ובטחון עצמי מעורער. למשל: התקרבנות, הגנתיות, הימנעות ועוד.

נרקיסיזם אגנוסטי:

או נרקיסיזם תחרותי. אנשים אלו נוטים להתווכח, להתחרות על כל דבר בצורה אובססיבית, בעלי יהירות ונטייה לניצול האחר לטובתם. מחקרים הראו שלסוג זה של נרקסיסטים יש רמת אמון נמוכה יותר באחרים.

נרקיסיזם קהילתי:

כביכול ההפך הגמור מאגנוסטי, מציגים ורואים עצמם כאנשים קהילתיים ואלטרואיסטים כאשר למעשה כל אלו נועדו לפצות על החסך הנרקיסיסטי ולא מונעים ממקום של אלטרואיזם אמיתי. ההבדל העיקרי בין אנשים בעלי אכפתיות אמיתית לנרקיסיסטים קהילתיים הוא המניע: בשביל אנשים עם סוג נרקיסיזם קהילתי, כוח חברתי וחשיבות עצמית ממלאים תפקידים מרכזיים.

נרקיסיזם וזוגיות

לחיות יחד עם אדם בעל קווים נרקיסיסטים עשוי להיות מאתגר עד קשה מאד. בתחילת ההיכרות אדם בעל אישיות נרקיסיסטית (בעיקר מסוג גרנדיוזית) יהיה המחזר המושלם הוא יציג לאדם וישמע באוזניו כל מה שהוא רוצה לשמוע על מנת לכבוש את ליבו.

נמחיש דרך מקרה:

כשאורי נכנס למערכת יחסים עם אבי הוא לא תיאר לעצמו מה הולך להיות. האישיות שאבי ניסה לצייר בפניי אורי בהתחלה הייתה שונה מאד מאשר התגלתה בהמשך. אורי הגיע מתחום של תרגול רוחני, אבי היה למעשה אדם פרקטי שזקוק למסגרות עם רגליים על הקרקע ולעג לכל מה שנשמע לו רוחני. אבל בזמן ההיכרות שלהם אבי טען שהוא מתעניין גם ברוחניות, ואוהב את המוזיקה שאורי שומע הכל על מנת להתחבב ולהצליח להגיע ללבבו. עם הזמן אורי היה מזלזל בתחומיי העניין של אבי, בחברויות שהוא יוצר, מקנא לו כאשר היה שוהה מחוץ לבית בלעדיו ובעל נטייה להתקפי זעם תוקפניים בהם היה שובר דברים. עם הזמן הבין אורי יחד עם המטפל שלו שאכן מדובר כאן באדם עם הפרעה נרקיסיסטית.

ניהול מערכת יחסים עם אדם בעל קווים נרקסיסטים היא אפשרית וניתן להגיע להבנות. צריך לקחת בחשבון שיכול להיות מאתגר, ובהרבה מקרים אדם בעל נרקיסיזם אינו מוכן להודות בקשיים ובהשלכות של ההתנהגות שלו, עבורו להגיע לטיפול ולעורר מודעות ייחשב לכישלון. אם ישנה אהבה מוטיבציה וסבלנות, ניתן לעבוד יחד על הקשר תחת אותן המגבלות. חשוב להציב גבולות לאדם, לקחת ייעוץ מקצועי ולשמור על ראש פתוח.

טיפול בנרקיסיזם

ברוב המקרים אדם נרקיסיסטית לא ייפנה לטיפול, כפי שתיארנו זה עלול להיחשב בעיניו כ”לוזריות” או הודאה בכישלון.

עם זאת, בעלי אישיות נרקיסיסטית עשויים לפנות לקבלת טיפול כתוצאה ממצוקה אחרת שמעסיקה אותם, למשל, בדידות או הפרעת אכילה או התמכרויות. לפעמים הם יגיעו  בעקבות אדם אחר שמשכנע או מתנה את היחסים שלהם בטיפול כמו בן זוג או במסגרת הדרכה הורית כאשר ההורה השני לוחץ.

טיפול בהפרעת האישיות הנרקיסיסטית עלול להיות מורכב וארוך,  בין היתר בגלל אותו חוסר מוכנות לפגוש את הפגיעות ואת המקומות הפצועים בנפש שלהם. עם זאת טיפול יכול להקל ובמקרים מסוימים ממש לעזור. התכלית של טיפול היא לבנות בסיס חזק יותר של הערכה עצמית של האדם ולעזור לו להיות מחובר יותר למציאות כאשר יש פנטזיות מוגזמות על עצמם ועל איך אחרים צריכים להיות. טיפול בנרקיסיזם לרוב הוא שיחתי בפסיכותרפיה. יש אנשים שאצלם טיפול יעיל יהיה ממוקד וקצר יחסית כמו CBT וחלקם יתאימו לטיפול מעמיק יתאים טיפול ארוך ופסיכודינמי.

בין היכולות שאדם נרקיסיסט יכול לפתח בעזר טיפול:

• הכרה ביתרונות, חוזקות אבל גם חולשות ומגרעות
• למידה של קבלת ביקורת בונה
• פיתוח שאיפות ומטרות ריאליסטיות יותר.

פורטל טיפולים מכיל מטפלים בכלים שונים שיוכלו לעזור במצבים נפשיים שדורשים טיפול והתערבות מקצועית. מטפלי הפורטל בעלי נסיון עשיר ורחב והכשרות אקדמיות.

חשוב לקחת בחשבון שמטפלי הפורטל עוסקים במתן טיפולים שהם ממוקדים וקצרים יותר ובמקרי נרקיסיזם לאו דווקא טיפולים מסוג זה יוכלו לתת את המענה המתאים.