“אני מלמד דבר אחד, על סבל ועל קיצו” (בודהה)
בודהה זיהה שהדרך לשחרור מסבל טמונה בתודעה שלנו וביכולת לא להזדהות עם הסבל. זוהי תמצית תורת הבודהיזם עליה מבוססת גישת המיינדפולנס המערבית.
תרבות המערב כולה, מאופיינת בשיפוטיות יתר, ביקורתיות ומציאת ה”פגום” “הבעייתי”, רצון לתקן ולשנות את עצמנו בהתאם למה שנראה לנו או החברה מגדירה כ”נורמטיבי”, בנקודה הזאת ממש משתלבות הגישות מהמזרח שבשנים האחרונות הטיבה הפסיכולוגיה המערבית לאמץ, ומזמינות אותנו לתודעה אחרת, של קבלה ראדיקלית, חמלה עצמית ובעיקר תשומת לב שאיננה שיפוטית לחוויה שלנו, כפי שהיא. אז איך כל זה משתלב בטיפול רגשי אתם שואלים? מה עושים בטיפול כזה? כל התשובות בפנים.
מה הפירוש של “מיינדפולנס”?
פירושה המילולי למונח הוא קשיבות, או תודעה מלאה בקשב. קשב או קשיבות היא סוג של איכות שאנחנו משתמשים בה והיא מכילה את היכולת להתרכז ולהיות נוכח בו באופן מלא. מיינדפולנס היא התשובה המערבית והחילונית לעקרונות שעומדים בבסיס התורה הבודהיסטית, כאשר נלקחו מהשנייה באופן סלקטיבי עקרונות מסוימים ואחרים נזנחו. עקרונות שאומצו על ידי המערב ונוסחו לכדי גישת המיינדפולנס הם היכולת להתבונן בתחושות רגש או מחשבות ללא שיפוט עם מבט פנימי סקרני ומיטיב, הפנייה של עיניים טובות וחמלה כלפיי עצמנו והעולם הפנימי שלנו. כאשר ישנה יכולת לחמלה עצמית וקבלה של עצמנו ללא שיפוט נבנית גם יכולת להפנות מבט דומה כלפי המציאות החיצונית, הסביבה והתגובות שלנו אליה.
מיינדפולנס ככלי בטיפול רגשי
מיינדפולנס בבסיסו הוא סוג של תרגול הנשען על תפיסת עולם שתורגמה ועובדה לכדי כלי יישומי טיפולי. נטייתו הטבעית של האדם היא להימנע מלהרגיש או לחוש מה שמעורר בו סבל, הטיפול באמצעות קשיבות מבקש לעזור למטופל לפתח יכולת גבוה יותר להביט במה שמעורר סבל ולשהות איתו. נקודת ההשקפה בבסיס הטיפול היא שהדיפה של תחושות ורגשות קשים ורצון להימנע מהם לאורך יוצר את מה שאנו מכנים דיכאון או חרדה, משמע שהם מתעצמים אם לא נותנים להם התייחסות.ומיינדפולנס בא לטפל בחרדות ודיכאונות אלו.
תודעת האדם היא שריר, וכמו שאנו נרצה לפתח סיבולת שרירית בחדר הכושר, כך נרצה לאמן את התודעה לראות בצורה צלולה ובהירה יותר את המציאות הפנימית והחיצונית. בטיפולי מיינדפולנס המטפל הוא סוג של מדריך ומנחה את המטופל באמצעות מדיטציות מונחות, ההנחיות מכוונות את המטופל לזהות תחושות גוף, רגשות מחשבות ותגובות, וגם את המרווחים ביניהם, בקיצור- להכיר את עצמו מבפנים לעומק. המטופל לומד לשים לב לתחושות מעודנות יותר מאשר ביום יום ולפתח תשומת לב ורגישות לעולמו הפנימי. בקורסים של ויפאסנה (מתודת תרגול שפותחה במזרח בהישען על תורת הבודהיזם) מלמדים כי במרווח בין גירוי חיצוני לתגובה מצוי הפוטנציאל לחופש, בטיפולי מיינדפולנס המטופל לומד להשתהות לפני שהוא מגיב ובכך מתקרב יותר לשחרור שלו מן הסבל, אל עבר תודעה חופשית יותר. מחקרים מראים כי תהליכים המתרחשים בגוף ובמוח במהלך מדיטציה תורמים באופן משמעותי לאדם:
- פיתוח שליטה רגשית טובה יותר
- הגדלת חומר אפור במוח- שיפור יכולות קוגניטיביות
- חיזוק מערכת החיסון
- הקלה על כאב
- שיפור יכולת ריכוז
- ואפילו, מחקרים חדשים מראים על שינוי הגנים לטובה!
למה דווקא טיפול מיינדפולנס?
הנה כמה סיבות טובות לעבור סוג טיפול שכזה:
- רכישת היכולת לעשות מדיטציה– מתנה לכל החיים: תרגול המדיטציה הוא תרגול של חיים שלמים ואיננו נגמר עם תום הטיפול. מי שזונח את התרגול לאחר סיום הטיפול יראה תוצאות פחות טובות מאשר מי שמתמיד בתרגול הביתי. תרגול מדיטציה יום יומי הוא מתנה אמיתית ויקרת ערך שתוכלו להעניק לעצמכם. אנחנו שומעים לא מעט אנשים שאומרים “אין לי סבלנות ואני לא מצליח להתרכז” בטיפול מיינדפולנס המטפל מתאים את סגנון ההנחייה לאדם עצמו וישנה גמישות, הכלים שהוא יתאים לכם יוכלו ללוות אתכם בתרגולים עצמיים בהמשך חייכם.
- פיתוח היכולת להיות עם עצמנו ללא גירויים– בעידן המודרני קשה להתנתק מכל מה שקורה בחוץ, מהמכשירים והמסכים, כמעט ואין לנו זמנים בהם אנו מתכנסים לתוך עצמנו, אולי כי אנו חוששים אולי כי קיין אי שקט תמידי, בטיפול מיינדפולנס רוכשים כלים לוויסות חוסר השקט – כלי הכרחי בעידן של ימינו המאופיין בחרדה ורטט בלתי פוסק.
- הגברת היכולת לסמוך על עצמנו (חיזוק תחושת ה”סנטר”)– דרך טיפולים אלו ובאמצעות ההנחייה הנכונה של המטפל תוכלו להכיר את עצמכם טוב יותר ולחזק את תחושת הבטחון וההסתמכות העצמית. טיפולי המיינדפולנס עוזרים לחדד את הצלילות ובהירות התודעה ולחזק את היכולת לדעת מה טוב בשבילנו ולקחת החלטות יותר בקלות.
- חיזוק קשרים בין אישיים ויכולת ההקשבה לאחרים:
- חיזוק ההערכה ואהבה עצמית
- גילוי ה”אני” האמיתי שלכם, חיזוק האותנטיות ונאמנות לעצמכם. “המסע הרוחני הוא מסע אינסופי ממי שאנו חושבים שאנחנו אל מי שאנחנו באמת” (ראמאנה מהראשי). טיפוח הקשב עוזר לנו גם להכיר עם הזמן את מי אנחנו באמת.
- טיפוח של שיח פנימי מיטיב עם עצמנו, ללא גינוי ושפיטה: בטיפולים
מיינדפולנס וטיפול ACT
טיפולי גל שלישי CBT כגון טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) היא גישה טיפולית הנשענת על גישת המיינדפולנס. עקרונות הגישה צמחו מתוך יסודות המיינדפולנס, בעיקר החלק של הקבלה העצמית. קבלה של עצמנו יכולה לאפשר לנו כמה תובנות חדשות ומשחררות, בהיבט קוגניטיבית ההבנה שאין לנו באמת שליטה על אילו רגשות תחושות או מחשבות יופיעו אצלנו ונוכל פשוט להתבונן בהם חולפות “כמו עננים בשמיים”. יש משל מפורסם על אדם שהולך ביער ולפתע נורה ונתקע בו חץ, אך במקום להוציאו האדם תוקע בעצמו חץ נוסף, זוהי מטאפורה להתנהגות האנושית המגבירה סבל, כאשר אנו נאבקים ברגש שלנו אנו מגדילים את מעגל הסבל שלנו במקום להרפות לתוך מה שיש ולשהות איתו. בטיפולי ACT הדגש מושם על הנחיות ותרגולים מהסוג הזה, הכל על מנת לעזור לאדם להקל על עצמו ולהפחית את סבלו. חלק המחויבות לצד הקבלה, נותן למטופל כלים פשוטים ופרקטיים להעמיק את ההיכרות שלו עם עצמו, עם ערכיו שאיפותיו וחלומותיו האמיתיים, המחויבות כאן מתייחסת לאני האותנטי שלנו שרבים מתקשים להיות איתו בקשר.
Out beyond ideas of wrong doing and right doing there is a field- ill meet you there”(Rumi)“
“מאחורי כל הרעיונות של מה שנחשב נכון או לא נכון, יש שדה, אני אפגוש אותך שם”
כל אדם מגיע למפגש עם עצמו ועם האחר כאשר הוא מחזיק בהשקפה, תפיסת מציאות שהיא רק שלו, שאיפתנו בטיפול המיינדפולנס היא להצליח לראות שמדובר בהשקפה ולראות מה יש שם מאחוריה, בלעדיה, מה יכול להתגלות.
מיינדפולנס זו דרך חיים וגישת טיפול יעילה מעשירה ומחברת, תקלו על עצמכם ועל סביבתכם והחשפו לשדות חדשים של תפיסה והשקפה. יש גם בונוס, אנו לומדים להיות אנשים טובים יותר- כלפי עצמנו והעולם, למעשה, ייתכן והעולם באמת יהיה טוב יותר אם כולם יתרגלו את הכלים הללו.
