חרם

באחד מאתרי החדשות הפופולריים מפורסמת כתבה על ג’. ג’ היא ילדה שסובלת מחרמות ומנידוי חברתי בכיתתה, הכוללים הצקות והשפלות מזה שנתיים. כתוצאה מכך, היא מעדיפה שללא ללכת לבית הספר. את זמנה בבית, היא מבלה במיטה. הקושי לטפל בבעיה מצד הגורמים החיצוניים משאיר את אמה של ג’ אובדת עצות: “כמה עוד ילדה בגיל שלה יכולה לסבול?”

חרם חברתי – דחיה חברתית, או נידוי, שמופנים כלפי חבר אחד או יותר ושמוסכם על ידי רוב בקבוצה, איננו דבר נדיר או חדש, אלא התנהגות מוכרת בקבוצות. אצל ילדים החרם יהיה גלוי ומפורש, אולם אצל מבוגרים נידוי חברתי עשוי להיות סמוי ומתוחכם יותר.

מהו חרם חברתי?

לאורך ההיסטוריה, קבוצות השתמשו בנידוי וחרם ככלי הגנתי כלפי הקהילה או השבט. פרטים אשר פעלו בצורה שמאיימת על החוקים של הקבוצה הסתכנו בנידוי ובבידוד, סנקציות שבתקופות ומקומות מסוימים היו שקולים למוות. חרם חברתי יתבטא לרוב בבידוד והרחקה של המנודה, בהפיכת הרכילות אודותיו ללגיטימית, בביושו ובהפצת מידע שקרי או מנופח אודותיו.

בתקופתנו, הדבר מקבל ביטוי ב”תרבות הביטול”. מושג זה מתאר מצבים במדיה החברתית בהם ניתנות תגובות קיצוניות ופוגעניות כלפי אדם  בעל השפעה, בדרך כלל בעקבות אמירה שנויה במחלוקת שקיימת לגביה ביקורת חברתית. תרבות הביטול היא מעין חרם מקוון. התנהגות דומה ברשת, שמתרחשת בתוך קבוצת השווים נקרית “שיימינג”, פעולה שמכפישה פרט אחד בקבוצה ואת שמו, לפעמים תוך כדי השפלתו וביזויו לפעמים ללא ידיעתו.

הבולטות של ביטויי נידוי ברשתות החברתיות חושף בפנינו את הבעיה במערומיה, אך לפעמים דווקא אלו שסובלים בשקט, ללא החשיפה החברתית, נדונים לקושי רב יותר והעדר טיפול מספק. אז מה עושים אם הילד או הילדה שלנו מתמודדים עם נידוי חברתי וחרמות?

התמודדות עם חרם חברתי וטיפים להורים

הורים מעורבים יכולים לסייע רבות לילדיהם במצב של נידוי חברתי[1]. חשוב שהסיוע יהיה מאורגן ולא אימפולסיבי. במצבים שכאלה, על ההורה להיות עוגן יציב ובטוח, ולשקול צעדיו.

• ראשית, היו ערים לרמזים ונסו לדובב את הילד. היו אוזן קשבת עבורו, ללא שיפוטיות או לחץ. מומלץ לחזק אותו תוך כדי הימנעות מהשמעת קולות ביקורתיים. ילדים רבים חווים בושה סביב החרם ורואים זאת ככישלון אישי. חשוב להזכיר להם, כי גם אם ביכולתם להשפיע על המצב ולשנותו, אין זה אשמתם שילדים אחרים מתנהגים באופן שבו הם מתנהגים.
• שנית, העצימו את הילד. האינסטינקט של הורים רבים הוא להתערב בצורה ישירה. אך במקרים רבים, עדיף לצייד את ילדיכם בכלים רלוונטיים על פני התערבות פעילה. בעקבות נידוי, הילד המוחרם עשוי להפנים תכונות מוטעות לגבי עצמו. הוא עשוי להרגיש לא אהוב או לפתח תפיסה עצמית כי איננו רצוי. לפעמים, ילדים מוחרמים בשל ייחוד בהם הם ניחנו, אם כך – כדאי לשקף להם זאת. ובכל אופן, כדאי לייצר לילד חוויות חברתיות מוצלחות מחוץ לסביבה המנדה, בחוג המשפחה עם בני הדודים או בשכונה, עם ילדים שלא חולקים עימם את המסגרת בה החרם מתקיים.
• שלישית, עדכנו את הגורמים האחראיים. לתמוך בילדכם לבד עלול להיות מאתגר מאוד, וגם לא נכון ברוב המקרים. לעדכן את האנשים הנכונים בתוך המערכת ולקבל ייעוץ הורי, עשויים להיות צעדים נבונים ולפעמים גם הכרחיים.
• דבר רביעי, שברו את הקונצנזוס. לפעמים ניראה, שהמצב בכיתה הוא נחרץ והילד עלול לחוות את החרם כמצב טוטאלי. אך למעשה, יתכן ולא כל המשתייכים לקבוצה מזדהים עם דרכי הפעולה של הרוב. בקבוצות של חינוך קהילתי, ניתן לנסות ליצור אחווה בתוך קבוצה קטנה ואיכותית, ולהיעזר בחברים קרובים ונאמנים שיעזרו לילד המוחרם לסדוק את החומות שנוצרו סביבו.

כדי להבין טוב יותר כיצד כהורים אתם יכולים לסייע לילד שלכם בתקופה לא פשוטה בחייו, ניתן להעזר בהדרכת הורים מקצועית.

תמיכה נפשית לנפגעי חרם

ילד שסובל מנידוי חברתי לאורך זמן יכול לפתח דימוי עצמי מוטעה לגבי עצמו ולגבי הסביבה. השהייה במצב של מתח רב וממושך יכול לתת את אותותיו גם שנים אחרי החוויה עצמה. ילדים הסובלים מנידוי חברתי ממושך יכולים להיעזר באימון אישי, בטיפול רגשי או בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי המותאמים במיוחד עבוד ילדים. תהליכים אלו יעניקו לילדיכם כלים להבנה עצמית, של פיתוח מיומנויות חברתיות, של שבירת מעגלים שליליים ושל יצירת פעולות חדשות שמתוכן יכול להתרחש שינוי שיחזיק לאורך זמן.

השכיחות של התופעה

לפי נתונים שנאספו במרכז טאוב בשנת 2015, דיווחו 5.6% מהתלמידים כי הם הוחרמו בחודש שלפני המחקר. מתוכם, 4%  דיווחו כי קראו להחרים אותם ברשת. בכיתות בחינוך העברי, בזמן עריכת המחקר, היה לפחות תלמיד אחד מוחרם בכ 50%  מהכיתות לעומת 79% בכיתות בחינוך הערבי. משמעות הדבר הוא כי חרם אומנם איננו דבר יומיומי ברוב הכיתות, אך גם לא מראה נדיר מדי.

חרם – לא רק אצל ילדים!

גם מבוגרים עלולים לסבול מנידוי חברתי בעבודה, בחוג המשפחה או בקהילה. לעומת ילדים, לרוב מבוגר שמתמודד עם חרם יהיה מצויד בכלים טובים יותר לזיהוי של הבעיה ובתגובתו אליה. אך אין בכך כדי לרמוז, שהפגיעה אותה יחווה המבוגר איננה משמעותית. גם מבוגר יחווה אתגר רגשי כאשר יחוש בדחייה קולקטיבית ומאורגנת כנגדו.

לסיכום

ילדים רבים מתמודדים עם חרם שמופעל עליהם על ידי קבוצת השווים, מצב שעשוי להכביד על הילד וליצור פגיעה רגשית עמוקה. הורים יכולים לתמוך בילד שלהם בעת תקופה מאתגרת שכזו על ידי העצמה או יצירת מעגל חברי תומך. הורים רבים מוצאים ערך רב בייעוץ עם איש מקצוע, וטיפול רגשי עבור הילד עשוי לאפשר לו לצלוח את האתגר בצורה טובה יותר.