“חייתי בעולם דמיוני” מספרת דקלה בת ה-19 כמה שנים לאחר ההחלמה שלה, “בעולם שלי הייתי ילדה מלאה שהחיים שלה תלויים בכמה קלוריות היא תצרוך היום”.
אנורקסיה היא אחת ההפרעות שתפסו תאוצה בשנים האחרונות ומאז הקורונה בפרט,
היא מוכרת אצל נשים ונערות, אך גם גברים וילדים ואפילו קשישים לוקים בה.
המחלה עשויה לפגוע בכל מערכות הגוף והנפש ואפילו לגרום לתמותה, אבל אם מתגברים על הבושה והאשמה ופונים לטיפול בזמן, אפשר ללמוד כיצד לחזק את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, ליצור דימוי גוף מיטיב ולסגל הרגלי אכילה מיטיבים..
למה נגרמת אנורקסיה? מה הם סימני האזהרה המצריכים התערבות טיפולית? איך ניתן לטפל בה ביעילות?
מהי אנורקסיה?
אנורקסיה היא הפרעה ממשפחת הפרעות האכילה המתאפיינת בצריכה קלורית נמוכה ובמשקל גוף נמוך, בפחד מעלייה במשקל ובהימנעות ממנו, בדימוי גוף נמוך ובסוג של עיוות תפיסתי לגביי הגוף כאשר התודעה מספרת כל הזמן שהוא גדול ושמן מכפי שהוא באמת.
קיימים שני סוגים של אנורקסיה. הסוג הראשון מאופיין בהגבלה – האדם מגביל את כמות האוכל שלו, הסוג השני מאופיין בהתקפי זלילה או ב”טיהור” המזון מהגוף (הקאות, שימוש במשלשלים וכד’).
שכיחות ההפרעה
מחלת האנורקסיה זוהתה לרוב אצל נשים ונערות במדינות מפותחות, אך כיום ישנה מודעות גבוהה לכך שהמחלה מתקיימת גם אצל גברים, ובפרט אצל נערים, נפוצה אצל קשישים וקיימת בכל האוכלוסיות והמעמדות.
מוערך כי 1.2% מהצעירות ו-0.2% מהצעירים בישראל סובלים מאנורקסיה.
דווח כי משבר הקורונה הביא להחמרה בהתפרצות מחלת האנורקסיה.
גורמים לאנורקסיה
גורמים נסיבתיים שליליים
אירועים טראומטיים כמו פגיעה מינית או אובדן, וכן אירועים מעוררי דחק כמו מעבר מגורים או פרידה מבן זוג עשויים להוות טריגר להתפתחות אנורקסיה.
גורמים משפחתיים
משפחות לא מתפקדות, או הורות חודרנית, מרובות קונפליקטים או חסרות עקביות עשויות להוות מצע להתפרצות של אנורקסיה. כמו כן, הסיכון לחלות באנורקסיה עולה בקרב אנשים אשר גדלו עם הורה הלוקה במחלה.
גורמים אישיותיים
החולים באנורקסיה לרוב יסבלו מדימוי עצמי נמוך, דימוי גוף מעוות, נטייה לפרפקציוניזם וסגנון חשיבה דיכוטומי.
לעתים יהיו אלו אנשים שברקע סבלו מהפרעות חרדה שונות.
גורמים ביולוגיים
לאנורקסיה קיים רכיב גנטי הקשור גם לנטיות משפחתיות לדיכאון והתמכרות. המחלה מושפעת גם מתנועות הורמונאליות.
השפעות חברתיות
ניכר כי אנורקסיה מושפעת גם מתפיסות חברתיות, בתרבויות מסוימות כמו בחברה המערבית מושרשות תפיסות הדוגלות בהתעסקות בנראות החיצונית, רזון כפרמטר של יופי אידאלי, וכן עידוד התנהגויות של שליטה.
תסמינים וסימני אזהרה של אנורקסיה
תסמינים לאנורקסיה מתבטאים הן בפן הפסיכולוגי/התנהגותי והן ברמה הגופנית.
תסמינים התנהגותיים-רגשיים:
- ירידה דרמטית במשקל
- עסוק אינטנסיבי במשקל והתעסקות גוברת באוכל, ספירת קלוריות, דיאטות
- בררנות קיצונית באוכל – עד כדי הגבלות קטגוריות שלמות של מזון (למשל, ללא פחמימות וכו’)
- טקסי מזון – למשל, אכילת מזון בסדרים מסוימים, לעיסה מוגזמת, סידור מחדש של האוכל בצלחת
- הימנעות מארוחות או מצבים הכוללים אכילה – תוך כדי מציאת סיבות עקביות שאינן רלוונטיות, הימנעות מאכילה בפומבי והכחשה של תחושת הרעב
- בישול לאחרים מבלי לאכול
- הערות תכופות על תפיסה עצמית של שמנ/ה למרות הירידה במשקל וביטוי צורך “לשרוף” קלוריות שנאכלו, פחד עז מעלייה במשקל
- משטר פעילות גופנית נוקשה – למרות מזג אויר, עייפות, מחלה או פציעה
- שינוי בלבוש – כמו לבישת שכבות כדי להסתיר ירידה במשקל או לחמם את הגוף
- מתלונן על עצירות, כאבי בטן, אי סבילות לקור, עייפות ו/או עודף אנרגיה
- נסיגה מחברים ופעילויות הרגילים, יותר בידוד, סגירות ומסתוריות
- הכחשה של משקל הגוף הנמוך
- איפוק וחוסר גמישות– קושי בהבעה רגשית, איפוק רגשי מוגזם, חשיבה שאינה גמישה
תסמינים גופניים:
- התכווצויות קיבה או תלונות אחרות במערכת העיכול שאינן ספציפיות (עצירות, ריפלוקס חומצי וכו’)
- קשיי ריכוז
- ממצאי מעבדה לא תקינים (אנמיה, רמות נמוכות של בלוטת התריס והורמונים, אשלגן נמוך, ספירת תאי דם נמוכה, קצב לב איטי)
- סְחַרחוֹרֶת ואף התעלפויות
- רגישות רבה לקור
- בעיות שינה
- אי סדירות במחזור החודשי
- חתכים ויבלות בחלק העליון של מפרקי האצבעות (תוצאה של גרימת הקאות)
- בעיות שיניים, כגון שחיקת אמייל, חורים ורגישות בשיניים. ואף עששת או שינוי צבע שיניים כתוצאה מהקאות.
- יובש בעור ובציפורניים עד כדי ציפורניים שבירות
- נפיחות סביב אזור בלוטות הרוק
- יובש ודילול בשיער הראש – עד כדי שיער שביר, או הופעת שיער דק על הגוף.
- חולשת שרירים
- עור צהוב (בהקשר של אכילת כמויות גדולות של גזר)
- ידיים ורגליים קרות ומנומרות או נפיחות ברגליים
- ריפוי לקוי של פצעים
- פגיעה בתפקוד החיסוני
ההשפעות והנזקים של אנורקסיה נרבוזה
הרעבה עצמית ממושכת ושלילת חומרים מזינים לאורך זמן עשויה להשפיע באופן משמעותי על הגוף והנפש.
ברמה הגופנית עשויה הרעבה קיצונית וממושכת לגרום להידרדרות המערכת החיסונית ופגיעה בתפקוד התקין של הגוף.
בגילאי ההתבגרות עשויה להתרחש פגיעה בגדילה, עיכוב בבגרות המינית.
במקרים חמורים עלול להתרחש דום לב ומוות.
מבחינה נפשית, הרעבה ממושכת עשויה לעורר עצבנות, קשיים בתפקוד, הימנעות חברתית, סימני דכאון ואף סיכון מוגבר לאובדנות.
ההפרעה לאורך החיים
אנורקסיה אצל ילדים
ילדים רבים מראים בררנות באכילה, סירוב לאכול מאכלים מסוימים וחוסר עניין באכילה, אך כשההתנהגות יוצאת משליטה והופכת להיות קיצונית ואף טקסית – יש מקום לבדוק האם מדובר בפרעה.
בחברה של היום אנו עדים לכך שילדים מפתחים הפרעות אכילה אפילו מתחת לגיל 12, ישנן הערכות כי 40% מבני התשע כבר התנסו בדיאטה כלשהי.
הסיכוי לפתח הפרעת אכילה עולה אצל ילדים שגדלים בסביבה שבה עסוקים בדיאטות או מעבירים מסרים שאינם חיוביים לילד לגבי המשקל שלו.
הסיכוי לפתח הפרעת אכילה עולה משמעותית בבתים עם משפחות עם קשיי תפקוד, בית בו מתרחשת התעללות פיסית או מינית.
ילדים יכולים לפתח הפרעת אכילה כדרך להתמודד עם תחושות רבות שהם מרגישים, במיוחד אם הם גדלים בבתים שלא מאפשרים ביטוי רגשות.
הפרעת אכילה בילדות יכולה להתפתח ולהחמיר להפרעת אכילה בגיל ההתבגרות ולכן חשוב לגשת לטיפול ולאמץ בגיל מוקדם הרגלי אכילה וחשיבה נכונים.
אנורקסיה בגיל ההתבגרות
הפרעות אכילה לרוב מתפתחות בגיל ההתבגרות, זוהי תקופה רגישה בה בני הנוער יוצאים אל העולם ומגבשים את זהותם.
בתקופת ההתבגרות מתקיימת נטייה טבעית מוגברת להשוות את עצמנו לקבוצת השווים ולדמויות פופולריות ויש עיסוק מוגבר בנראות ובשייכות.
בנוסף, מדובר בגיל שבו השינויים הגופניים הם מאסיביים ומעוררי קונפליקט, כך שהסיכוי לעסוק בדימוי גוף גדל משמעותית.
ההשלכות של אנורקסיה ומניעת הזנה לגוף בגיל ההתבגרות יכולות להיות הרסניות מאד, כיוון שהגוף והמוח עוד לא הגיעו להבשלה ועשויים להינזק משמעותית. בקבוצת המתבגרים קיים סיכוי גבוהה מאד לפתח הפרעות נפשיות אחרות ומצבים רפואיים מסוכנים.
אנורקסיה בגיל מבוגר
קשישים רבים נמצאים בתת-תזונה ואנורקסיה מסיבות שונות:
- ירידה משמעותית ביכולת הוויסות של המצב הגופני לצורך איזון .
- אבדן של תחושת הרעב והצמא ללא קשר למחלות אחרות שסובלים מהן.
- אבדן תיאבון בעקבות דיכאון הנפוץ מאוד בקרב בני גיל הזהב.
- בלבול ושכחנות – שוכחים לאכול בשל חוסר יכולת להתמצא בזמנים ובמרחב.
- שינוי בחושים – מצד אחד ירידה בחוש הריח – שיש לו תפקיד חשוב ביכולת לעורר תחושת רעב ומצד שני עלייה ברגישות לטעמים – התחושה היא שהמאכלים מלוחים או מרים מדי.
- שינויים במערכת העיכול – האטה בקצב התרוקנות הקיבה, מה שמוביל לתחושת שובע וצמצום האכילה, בנוסף עלייה בריכוז של הורמון השובע.
על מנת למנוע הדרדרות במצב הפיסי והנפשי של הקשיש חשוב לפנות לגיריאטר או לשירותי סיעוד תומכים.
אנורקסיה בהריון
לרוב, נשים שחולות באנורקסיה חוות הפסקת ווסת ולכן לא יכולות להיכנס להריון ..
ישנן נשים שנכנסות להריון כשיש להן נטייה כלשהי להתנהגויות מוקדמות המרמזות על הפרעות אכילה, או שהן בתקופה קלה יותר של הפרעה פעילה.
במקרים אלו, העלייה במשקל והתנודות ההורמונאליות בתקופת ההיריון יהוו עבורן מכה קשה לדימוי העצמי, הן עשויות לייצר החמרה בדיאטה ואף לפתח תסמיני אנורקסיה במהלכו.
אישה בהריון שלוקה באנורקסיה תאכל מעט מאד, תתעסק בצורה מאסיבית באוכל ובמשקל ותרבה בפעילות גופנית.
כמובן שאין לבלבל תופעות גופניות טבעיות של הריון (בעיקר בשליש הראשון – בחילות, המעטה באכילה, ירידה במשקל) עם אנורקסיה.
אנורקסיה בעת הריון מסכנת הן את האישה והן את העובר.
האם עלולה לחוות רעלת הריון, סכרת הריון, סיבוכים בלידה ולידה מוקדמת.
העובר נמצא בסכנה ממשית, וגם אם הוא שורד הוא עשוי לפתח מומים כמו היקף ראש קטן, חוסר בשלות, אי הבשלה של הריאות, משקל נמוך, בעיות התפתחותיות וצהבת.
עוברים את הגבול: אשפוז בעקבות אנורקסיה
ישנם מקרים שהאשפוז הכרחי לחולים באנורקסיה, וזאת על מנת למנוע סכנת מוות או כדי לייצב את הגוף כך שהטיפול הפסיכותרפי יהיה יעיל.
סימני אזהרה המעידים על צורך באשפוז:
- סימנים גופניים- לחץ דם נמוך ועלייה בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם, ירידה חדה בקצב הלב, התעלפויות, חוסר יכולת לשמור על טמפרטורת גוף מאוזנת.
- סימנים נפשיים – הפרעה נפשית נלווית כמו דיכאון, פסיכוזה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית קשה או נטייה אובדנית.
- סימנים התנהגותיים- ירידה דרמטית בצריכת המזון, סירוב לאכול, הקאות
- העדר תמיכה- חוסר יכולת לספק תמיכה בבית עקב מערך משפחתי מורכב
באשפוז מטפלים בחולה באמצעות חזרה לאכילה, עלייה הדרגתית במשקל ובדיקות גופניות לפי הצורך.
האשפוז מהווה מעין חממה שבה ניתן לקחת “פסק זמן” מלחצי החיים ומהדפוסים של המחלה כדי להתייצב מעט ומשם להמשיך טיפול סדיר.
דרכי הטיפול
טיפול פסיכולוגי
כאשר לא מדובר בדרגת חומרה מסכנת חיים ניתן לפנות למטפלים רגשיים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים קליניים על מנת לקבל טיפול רגשי בסימני אנורקסיה, אשר יפנה לשורש המחלה.
חשוב לשלב את הטיפול הפסיכולוגי עם טיפול תזונתי הניתן על ידי דיאטנים קליניים.
ניתן לפנות למרכזי יום ולקבל עזרה מקצועית לטיפול בהפרעת האכילה על מנת למנוע החמרה ואשפוז.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ישנו דגש על שינוי הדגש המחשבתי בנוגע לדימוי גוף וטכניקות לשנוי הרגלי אכילה.
המטופל לומד לזהות ולקבל מחשבות ואמונות לגבי עצמו וגופו ואף לסגל מחשבות והתנהגויות חדשות התומכות בו ובגופו.
טיפול תרופתי
במקרים מסוימים נהוג לתת בנוסף טיפול תרופתי ממשפחת תרופות נוגדות-דיכאון ו/או תרופות אנטי-פסיכוטיות. טיפול זה איננו פותר את הבעיה המהותית, אך עוזר בכך שהוא מספק הקלה חלקית מהתסמינים. בנוסף, לטיפול תרופתי באנורקסיה יש השפעה חלקית בלבד כאשר מדובר במטופלים במצב של תת-משקל, מכיוון שגופם לא יכול לספוג לגמרי את החומר התרופתי.
החלמה מאנורקסיה
הפנייה לעזרה היא הצעד הראשון בהחלמה מהפרעת האכילה, ודורשת הרבה אומץ ומאמץ אך היא חשובה ומשתלמת מאחר ורוב המטופלים מגיעים להחלמה מסויימת.
קיימת חשיבות להגדרה מה היא החלמה מאנורקסיה, אך בצורה גסה, ניתן לומר כי שני שליש מחלימים מהמחלה, כאשר שליש מהמקרים מגיעים להחלמה מלאה, שליש מגיעים להחלמה חלקית (נוכחות מסוימת של סימפטומים ברמה נמוכה יחסית) ושליש ממשיכים להפרעה כרונית.
לסיכום
אנורקסיה היא הפרעה ממשפחת הפרעות האכילה המתאפיינת בצריכה קלורית ובמשקל גוף נמוכים, בפחד מעלייה במשקל ועיסוק מוגזם בפעילות גופנית.
המחלה מתפתחת בעקבות גורמים שונים, ביניהם תורשה, משפחה לא מתפקדת, דימוי גוף נמוך, טראומות ועוד.
היעדר טיפול מקצועי בהפרעה עלול לגרום להחרפת המצב הבריאותי הפיסי והנפשי, עד לסיכון חיים. אנורקסיה היא מחלה עם שיעור תמותה של 5-10% ולכן במקרים חריפים כדאי לפנות לאשפוז.
ניתן לטפל בהצלחה באנורקסיה באמצעות טיפול פסיכולוגי-רגשי או קוגניטיבי-התנהגותי וניתן לשלב טיפול תרופתי.
*במידה ואתם זקוקים לעזרה עבורכם או עבור אדם אהוב, ניתן לפנות למרכזי יום בקהילה המתמחים בטיפול בהפרכות אכילה, במקרה חרום יש להגיע לבית החולים לאשפוז מיידי.
