רון בן ה-7 מתקשה לזכור את הכתובת והטלפון שלו בבית, לפעמים הוא סובל מקשיי שינה חוסר שקט ואימפולסיביות. היו מקרים בהן רון כמעט היה מעורב בקטטה שנקטעה, ובאופן כללי עולמו הרגשי סוער.
מאז ששלי נכנסה לראשונה לבית הספר, היא חוותה קשיים עם השלמת מטלות, לפעמים יש לה חוסר תשומת לב ודעתה מוסחת בקלות, היא יוצאת הרבה משיעורים בגלל הקושי שלה להיות במקום אחד במשך שעה שלמה להקשיב ולהיות שקטה. שלי אוהבת לפטפט עם חברותיה, לרקוד ולשיר. בנוסף שלי מתמודדת עם קשיים של סדר וארגון אימפולסיביות ותנודות במצב הרוח.
מקרים אלה מתארים ילדים החווים נטייה להתנהגות היפראקטיבית. תופעה זאת קיימת גם אצל מבוגרים אך שכיחה יותר אצל ילדים. מערכת החינוך בנויה לילדים שיושבים ועולם העבודה גם הוא. מה עושים כשקשה להפסיק לזוז וממה זה נובע?
מהי היפראקטיביות
היפראקטיביות הוא מונח המתאר התנהגות חסרת שקט ותנועתיות יתר. היפראקטיביות נפוצה לרוב אצל ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז הנקראת ADHD. היפראקטיביות יכולה להופיעה בנקודות חיים שונות ויש לה כל מיני תסמינים של התנהגויות גופניות שמעידות עליה. גם מבוגרים יכולים להיות היפראקטיביים אבל אצלם היא תתבטא בצורה אחרת.
הסימנים של היפראקטיביות
לא קשה לפספס את ההתנהגות ההיפראקטיבית, הילד או האדם מאד מורגש במרחב בגלל התזזיתיות שלו, שכמעט ולא נרגעת או נרגעת לפרקי זמן קצרים מאד. אלו חלק מהסימנים של היפראקטיביות באופן כללי:
- תנועות מהירה ומוגברת. יעדיף פעילויות בהם יש תנועה, קפיצות, ריצה או כל דבר אחר שלא דורש ממנו ישיבה ממושכת.
- נטייה להתנהגות אימפולסיבית.
- יכולת קשב קצרה יותר
- דעתם מוסחת מאד בקלות
- נטייה להרבות בפטפוטים (בשיעור או בכלל)
- נטיות אלימות, למשל להכות תלמידים אחרים
- מתקשים להישאר בכיסא שלהם
- טווח יכולת קשב קצר.
- קשיים בריכוז בעבודה
- קושי בזכירת שמות, מספרים, או כל פיסת מידע אחרת
- בנוסף היפראקטיביות שאינה מטופלת עלולה להביא לפיתוח דכאון או חרדה.
הגורמים להיפראקטיביות
היפראקטיביות היא לא הפרעה בפני עצמה. אלא תסמין התנהגותי שיכול להתפתח בעקבות קשיים שונים, אצל מבוגרים וילדים כאחד. בהרבה מצבים, היפראקטיביות היא פשוט מצבור אנרגיה שצריך לפרוק ולתעל אותו לכיוונים חיוביים, ואז גם אפשר להפיק מזה סיפוק ותועלת.
בנסיבות אחרות, היפראקטיביות יכולה לנבוע מהתמודדויות אחרות:
- ADHD: הסיבה השכיחה ביותר להיפראקטיביות היא ההפרעה הידוע של קשב וריכוז., ההפרעה נוצרת בדרך בגלל רקע גנטי, התפתחות מוחית לא תקינה, או פגיעות מוחיות המתרחשות לפני, במהלך או אחרי הלידה. במקרים מסוימים הסיבה לADHD איננה ברורה.
- אוטיזם: מי שאובחן על הקשת האוטיסטית במקרים מסוימים עשוי להיראות היפראקטיבי בגלל התנהגויות שבאות שקשורות לגרייה החושית שלהם כמו למשל נדנוד או רקיעה ברגל, אלו עוזרות להם לווסת את החושים והגירויים שמציפים אותם.
- הפרעות נפש, כמו למשל הפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה יכולות לכלול היפראקטיביות בתור תסמין נלווה.
- קשיים סביבתיים למשל סביב חיים בבית כאוטי או תופעות של אלימות, עלולים להוביל להתנהגות ההיפראקטיבית.
- שימוש בסמים מסוגים שונים, בהם יש חומר ממריץ למשל קוקאין ומתאמפטמין עלול להוביל לגירוי יתר של חלק במח שנקרא התלמוס ולגרום להפעלה היפראקטיבית.
- הפרעות מצב רוח כמו דיכאון או חרדה עלולות גם הן לגרום להתנהגויות היפראקטיביות.
- הפרעות במוח ובמערכת העצבים המרכזית הן גורם נוסף שעלול להוביל להיפראקטיביות.
- ישנן תרופות מרשם שונות שגורמות לאנשים מסוימים תגובה היפראקטיבית וחוסר שקט.
- בנוסף, תחלואים גופניים שונים, כמו למשל פעילות יתר של בלוטת התריס עלול להוביל לתגובות היפראקטיביות.
החיים של היפראקטיביים
היפראקטיביות אצל ילדים:
התמודדות עם ילד היפראקטיבי יכולה להיות מאתגרת. ילד היפראקטיבי יכול להפגין חוסר יציבות למשל לקפוץ מפאזל למשחק קלפים בלי לסיים ולהשאיר הכל מפוזר, וכל זה עם כמות אנרגיה בלתי מוגבלת כביכול. זה נראה שקיים אצלם קושי להקשיב או למלא אחרי הנחיות. יש לפעמים קשיי התנהגות וקושי להשתלב במסגרת של השיעורים בבית הספר, למעשה נראה לפעמים שהמסגרת הרגילה אינה מתאימה לו. אמנם אין תשובה אחת לטיפול בילד היפראקטיבי, אבל אם תעקבו אחרי כמה טיפים יכול זה יכול להקל מעט על ההתמודדות עם ילד היפראקטיבי, על כך נפרט בהמשך.
היפראקטיביות אצל מבוגרים:
אצל מבוגרים אופן ההופעה של תסמינים של היפראקטיביות עשויה להיות שונה. לפעמים מבוגרים מרגישים היפראקטיביות אבל לא מבטאים את זה כלפי חוץ מה שנקרא, היפראקטיביות סמויה מן העין. ברוב המקרים במיוחד כאשר מדובר בהפרת קשב וריכוז, אם בתור ילד מאובחנים בהיפראקטיביות זה ימשיך גם לבגרות לפעמים בצורה מווסתת יותר. הנה חלק מהסימנים להיפראקטיביות בבגרות שיכולים להתבטא בתחומי חיים שונים: צורך עז לזוז, תחושת חוסר מנוחה פנימית, עצבנות. לפעמים ההתנהגויות המאפיינות היפראקטיביות אצל מבגרים עלולות להיות מסוכנות כמו נהיגה מהירה מדי ואימפולסיבית. ובמקרים אחרים לפגוע במערכות יחסים למשל כאשר הם חסרי סבלנות להקשיב לאחר ומשלימים עבורו משפטים והוא עלול להרגיש שלא בנח באינטראקציות האלה.
*בהרבה מקרים נראה שמבוגרים החווים היפראקטיביות בילדותם גם הראו סימנים להתנהגות הזאת.
היפראקטיביות ובעיות קשב
הפרעת קשב וריכוז למבוגרים (ADHD) היא התמודדות של בריאות הנפש וכוללת שילוב של קשיים מתמשכים, למשל קשיים בקשב, היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית. הפרעת קשב וריכוז במבוגרים עלולה להוביל לקושי במערכות יחסים שאינן יציבות, קושי בביצוע מטלות שונות בעבודה, הערכה עצמית נמוכה ואתגרים נוספים.
ברוב המקרים, הסימפטומים של ADHD מתחילים בילדות בתקופת הילדות המוקדמת וממשיכים לזמן הבגרות. יש מקרים בהם הפרעת קשב וריכוז אינה מזוהה או מאובחנת עד שהאדם נהיה לבוגר. תסמיני ADHD של מבוגרים עלולים להיות פחות ברורים כמו אצל ילדים. למשל, ההיפראקטיביות עשויה להיות מופחתת, אבל אימפולסיביות, חוסר שקט וקושי בקשב עלולים להמשיך להופיע.
יש החולקים על הראייה של קשיי קשב וריכוז בשילוב היפראקטיביות (או ללא) כהפרעה נפשית וחושבים שמתן התרופות כמו ריטלין ודומיה לטיפול בקושי היא פזיזה מדי. יש התעוררות של הורים ואנשי חינוך בתקופה האחרונה שמבקשים לבחון מה המקור של הקושי של הילד, למשל בתזונה שהוא מקבל במהלך היום וגורמים אחרים המשפיעים על בריאות המוח, כמו שינה בריאה וליישם אותם לפני שנותנים את התרופות. בנוסף ישנה מגמה של מחשבה על התאמת הסביבה הלימודית לילד, במקום שהוא יצטרך להתאים לסביבת הלימוד ובכך לצמצם את הצורך “ליישר” אותו על ידי מתן תרופות.
דרכי טיפול בהיפראקטיביות
שינוי הרגלים:
בין אם זה ילד או אדם מבוגר עם היפראקטיביות, כדאי לקחת בחשבון את נושא התזונה והשינה. בריאות המוח תלויה לחלוטין בדברים האלה. חשוב להתייחס לצריכת של המזונות במהלך שעות הפעילות למשל בלימודים או בעבודה. אצל ילדים זה אפילו עוד יותר משמעותי כי המוח שלהם עדיין בשלבי התפתחות. בנוסף פעילות גופנית יכולה גם היא לסייע לפרוק מתחים ולהפחית את החוויה של חוסר השקט התמידי.
טיפול תרופתי:
כיום תרופות מרשם עבור קשיי של קשב וריכוז בשילוב היפראקטיביות ניתנות על ידי פסיכיאטרים ורופאי המשפחה. קבוצת התרופות העיקרית לקשיים אלו נקראת הפנתילאמינים היא ממריצה את מערכת העצבים ומסייעת לריכוז. מדובר בחומר פסיכואקטיבי. הדעות חלוקות בנושא זה, יש דעה שטוענת שזה צריך להיות מוצא אחרון בלבד לאחר שניסינו הכל ויש דעות מתירניות יותר שרואות בתרופות הקלה גדולה על הילד ומעודדות את נטילתם. אחרים נוקטים בגישות מחמירות יותר וטוענים שיש להימנע בצורה נחרצת מנטילת התרופות על ידי ילדים.
פסיכותרפיה:
יכולה לסייע בהתמודדות עם מה שמעורר את הנטייה להיפראקטיביות. לפעמים מדובר בשורש רגשי שיוצר את אי השקט ואת אותה “קופצנות”. בטיפול רגשי אפשר לקבל כלים להרגעה לצד היכרות והעלאת המודעות לעצמנו, מה מעורר בנו יותר נטייה להיפראקטיביות? ובאיזה שעות ביום? האם כאשר אנחנו רגישים יותר רמת אי השקט הגופנית עולה? לאחר שבטיפול הצלחנו להגיע למצב של היכרות טובה עם ההתמודדות שלנו, המטפל משתמש בהתערבויות שונות שיוכלו לעזור לנו להגיע למצב שבו אנחנו לומדים להיטיב עם עצמנו, להרגע ולייצר יותר איזון בחיים שלנו. ישנם סוגים של התערבויות טיפוליות שיכולות להתאים למי שמתמודד עם היפראקטיביות, למשל טיפול התנהגותי או קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
אם נחזור לסיפור של רון בן ה-7, הוא עבר טיפול התנהגותי שמתמקד ביכולות שלו לנהל את המשימות שלו ועל מה הוא שם את המיקוד שלו בסביבה מלאת גירויים. בטיפול גם המטפל עבד עם רון על היכולת שלו לווסת את עצמו ולייצר חוויה טובה יותר של שליטה בעצמו ובגופו. כשרון למד את הקושי שלו לעומק הוא למד גם איך לנסח את הבקשה שלו לעזרה ממבוגרים כשהוא צריך אותה כדי שהם יוכלו לעזור לו בצורה יעילה יותר , הוא למד לקחת אחריות על עצמו ועל הגוף שלו, קצת יותר, וגם הצליח ללמוד איך לקבל הוראות ולבצע אותן.
טיפים להורים
לפעמים זה יכול להראות מורכב להצליח לעזור לילד שלנו כאשר הוא סוער ומוצף בגירויים רוב הזמן. ילדים בעלי היפראקטיביות הם מלאי אנרגיה וכוונה טובה אבל לפעמים צריך ללמד אותם לעזור לעצמם כדי שיוכלו לחיות בצורה מאוזנת יותר. הנה כמה עצות לדרך:
קבעו סדר ותעמדו בו:
לא תמיד קל לבסס שגרה קבועה וסדר אבל ככל שזה חשוב לילדים ללא היפראקטיביות זה חשוב פי כמה לאלה שמתמודדים איתה. קבועי זמן וסדר הם העוגנים של הילדים ועוזרים להם להרגיע מעט את הכאוס הפנימי שלפעמים מציף אותם.
תבחרו את הקרבות שלכם:
חשוב להחליט באיזה נושאים כדאי להילחם ועל מה לוותר ולא להתעכב. ילד היפראקטיבי הוא ממש לא “ילד רע”. היפראקטיביות קורית בין היתר על ידי גורמים כימיים ואחרים שאינם באשמת הילד. לפעמים בשביל ילדים היפראקטיביים מחייה במסגרת נוקשה שנכפית עליהם יכולה להראות כמו מאבק אחד ארוך לכן חשוב לדעת גם לא להתיש אותם ואת עצמכם ולבחור על מה להתעקש ואיפה אפשר לבוא לקראתם.
פרקו עבורם הוראות מורכבות:
כמו שאמא ציפור לועסת ומעכלת עבור הגוזלים שלה את המזון, תגישו גם אתם להם ככה את המידע שהם צריכים לעכל והוראות. למשל הוראה מורכבת בה יש מספר סעיפים, פרקו לחלקים קטנים.
יצירת מרחב נעים: כאשר הילד נדרש לריכוז תעזרו לו בכך שצמצמו את כמות הסחות הדעת במרחב. גירויים שלרוב “עוברים ליד” רוב האנשים דווקא עלולים להסיח בקלות את דעתו של ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. למשל, להושיב את הילד בנוחות במקום שהוא מספיק רחוק מחלונות או מעברים. יצירת עבודה נעימה וחמימה לילד היא חשובה, שדרו לילד את המסר שהוא לא הולך להיענש על קשיי הריכוז שלו, להפך קשרו את חוויית העבודה של שיעורי הבית להנאה וחמימות. ספרו לילד על כך שמרחב העבודה צריך לעזור לו בריכוז, ונוסף עודדו אותו להשתתף במלאכת העיצוב של החלל שיקדם אצלו הרגשת נינוחות.
לסיכום
היפראקטיביות לא נחשבת להפרעה בפני עצמה, אם כי היא יכולה להיות תסמין להתמודדויות נפשיות ופיזיות אחרות. חשוב לזכור שלכל אחד, בין הוא ילד או מבוגר קיימות רמות שונות של אנרגיה ומזג אחר, לכל אחד סגנונות למידה ואישיות משתנים.
קבלה עצמית היא מפתח חשוב מאד כשאנחנו מבקשים לאבחן את הילד או את עצמנו. כאשר נקודת המוצא שלנו היא שיש לנו קושי ואנחנו מחפשים להיטיב עם חיינו זה משנה את כל אופן הטיפול וההסתכלות על עצמנו מאשר- “אני פגום” או “לילד יש בעיה וצריך ליישר אותו”.
טיפ חשוב טרם הפנייה לאבחון, מומלץ להתבונן ולתעד היכן, מתי ועל ידי מי התסמינים מתגברים. זה מידע זה שיהיה חשוב בעת בדיקת אפשרויות הטיפול.
בפורטל טיפולים תוכלו למצוא מגוון מטפלים פסיכולוגיים ומטפלים רגשיים מקצועיים ומסורים. מטפלי הפורטל עובדים בגישות טיפוליות מתקדמות ומבוססות מחקר, הם צברו ניסיון קליני עשיר, בעלי הכשרה אקדמית מעמיקה אבל בעיקר, לב רחב. נשמח לעמוד לשרותיכם.
