המשורר אטיקוס אמר פעם “דיכאון מרגיש כמו להיות עיוור צבעים ולשמוע ללא הפסקה כמה העולם יפה”. כשמתמודדים עם דיכאון קליני, קשה לראות נקודות אור, יש חוויה של כאב וצער עמוק או ריקנות. החשק והחיות אובדת ומרגישים מדוכדכים רוב שעות היום. מדוע זה קורה? עד כמה זה שכיח? איך מטפלים בדיכאון? כל התשובות במאמר
מה זה דיכאון קליני?
ישנם סוגים שונים של דיכאון: מתחושת כאב וקדרות לאחר אובדן, תקופות של עצבות עד לדיכאון קליני. דיכאון קליני, ניתן לכנות גם דכאון מג’ורי, מאופיין על ידי דכדוך ברוב שעות היום ואובדן העניין בפעילויות נורמליות לתקופה בת שבועיים לפחות. זו ההגדרה הרשמית, אך מה נרגיש בפועל? תחושת עייפות שאופפת את רוב היום, חוסר תאבון שמתבטא לעיתים בירידה חדה במשקל, חוסר חשק לצאת מהבית, חוסר עניין במערכת יחסים\עבודה\לימודים ועוד סימפטומים עליהם נפרט בהמשך. כאשר התחושות הללו עוטפות אותנו במשך לפחות שבועיים, חשוב שניגש לייעוץ ואבחון של גורם מקצועי.
השכיחות של דיכאון מז’ורי
לפני כמה שנים, נערך סקר נרחב בנושא בריאות הנפש על ידי משרד הבריאות בישראל. על פי תוצאותיו, אחד מכל 6 בוגרים בישראל (מדובר ב17.6% אחוזים) יחווה הפרעת דיכאון או חרדה במהלך חייו. 10% מהאוכלוסייה חוו דיכאון מג’ורי אי פעם בחיים וכ6% סבלו מדיכאון קליני באותה שנה של הבדיקה (ועוד מדובר בנתונים שנאספו שנים לפני הקורונה).
אתם בטח שואלים את עצמכם למה אנחנו משתפים אתכם בנתונים המספריים הללו? ובכן, הנתונים מוכיחים כי מדובר בתופעה יחסית שכיחה ונפוצה באוכלוסייה. מי מאיתנו שחווה כעת דיכאון קליני או חווה בעבר, אנו כאן לספר לכם שאתם לא הראשונים ולא האחרונים שחווים את התחושות האלו. אך לפני שנגיע למה עושים כשחווים דיכאון, ניגע קצת במה גורם לכך.
הגורמים לדיכאון עמוק
דיכאון קליני יכול להתפתח כתוצאה מאירועי חיים שונים שיכולים לקרות בכל שלב בחיים ובכל גיל:
- אובדן של אדם קרוב (לאו דווקא בעקבות פטירה, גם פרידה עשויה להיכלל כאובדן)
- פגיעה מנטלית\מינית\פיזית.
- אירוע משמעותי מטלטל או מלחיץ (מעבר, סיום תקופה משמעותית כמו לימודים, לידה).
- מצוקה חברתית או תחושת בדידות.
- נטיות אישיותיות כמו הערכה עצמית נמוכה, ביטחון עצמי ירוד, ביקורתיות יתר.
- היסטוריה משפחתית (הסיכוי עולה ב20-30%).
- תחלואה נלווית: גוף ונפש קשורים זה בזה ולעיתים דכאון צף מתוך קושי בהתמודדות עם מחלה פיזית או נפשית אחרת.
- שימוש בסמים ואלכוהול.
התסמינים של דכאון קליני
כשאנו חושבים על דיכאון קליני, אנחנו מדמיינים בעיקר תחושות של עצבות, דכדוך וחוסר חשק. חשוב שנדע שמעבר לכך, דכאון מתבטא בדרכים נוספות, כגון:
- תחושת עייפות ותשישות
- חוסר תאבון (במקרים מסוימים מתבטא בירידה במשקל)
- חרדה וחוסר מנוח
- התפרצויות זעם המלוות בתסכול וייאוש
- כאבים פיזיים כמו כאבי מפרקים ללא הסבר רפואי
- חוסר עניין בפעילויות נורמטיביות כמו בילוי עם חברים, חוסר חשק במערכת יחסים, ספורט ותחביבים
- הסתגרות ובידוד חברתי
- רגשות אשם, כעס עצמי וחוסר אונים
- אתגרים קוגניטיביים כמו קושי בהתבטאות מילולית, בפתירת בעיות, בהחזקת קשב וריכוז לאורך זמן.
- מחשבות ונטיות אובדניות
אבחון ההתמודדות עם דיכאון קליני
אבחון של דיכאון מג’ורי יעשה על ידי פסיכיאטר (ניתן לפנות לרופא משפחה ובמידה והוא יראה לנכון שמדובר בדיכאון, הוא יפנה לפסיכיאטר). האבחון מתבסס על התחושות שאנו מציפים בפניו, על משך הזמן שאנו מתמודדים עם הרגשות והתסמינים. פעמים רבות, נחוש פגיעה ממשית בחיי היום יום שלנו ובתפקוד השגרתי. במצב כזה יכול להיות שמדובר בדיכאון ומומלץ לגשת לאבחון אצל פסיכיאטר על מנת להיטיב את המצב, להתחזק ואולי אפילו להחלים.
ההבדל בין דיכאון לדיכאון קליני
ישנו הבדל בין דיכאון לדיכאון קליני. אדם עשוי לחוות דיכאון לרוב לאחר אירוע מסוים כמו אובדן, פיטורין, סיום לימודים, משבר כלכלי ועוד. ניתן לקרוא לדיכאון מסוג זה דיכאון תלוי מצב. לעומתו, דיכאון קליני יכול להתפתח כתוצאה מגורמים נוספים כמו גנטיקה, נטייה אישיותית או תחלואה ומתמשך לאורך זמן רב יותר. על אף שהתסמינים עשויים להיות דומים בין השניים, חשוב להבחין ביניהם על מנת לתת את הטיפול המתאים לכל סוג של דיכאון.
ההשלכות הגופניות של דיכאון קליני
כיום המדע והרפואה מודעת לכך שקיים קשר הדוק בין נפש לגוף. כאשר אנו מתמודדים עם דיכאון מג’ורי, הנפש שלנו כואבת, מבולבלת ועצובה, והגוף שלנו עשוי להגיב בהתאם. תגובות אפשריות של הגוף הן:
קשיים בשינה:
פעמים רבות, בעת התמודדות עם דיכאון, נחווה הפרעות שינה שונות. יקיצה מוקדמת, שינה לא סדירה, עייפות לאורך היום וקושי להירדם.
ליבידו נמוך:
דיכאון קליני עלול לפגוע בחשק והעניין בתחומים רבים, אחד מהם, הוא המיניות. כשהנפש חסרת מנוחה ועצובה, קשה לנו לחוש יצריים, מושכים או נמשכים והגוף שלנו יגיב בהתאם עם תחושת ליבידו ירודה.
חוסר תאבון:
אחד התסמינים השכיחים ביותר בהתמודדות עם דיכאון מג’ורי הינו חוסר תאבון. כאשר אנו חווים דכדוך גם העניין באוכל עלול להעלם, הגוף עובר למעין מצב אוטומטי “לאכול על מנת לשרוד” והחשק בארוחות פוחת.
תחלואה פיזית:
נתון נוסף מהסקר שנערך על ידי משרד הבריאות חשף כי ישנו קשר ישיר בין תחלואה נפשית לתחלואה פיזית. דכאון קליני עלול לעורר כאבים פיזיים ואף להחמיר מחלות קיימות כמו מחלות לב.
דיכאון קליני בצבא
כפי שציינו לעיל, דיכאון קליני עלול לנבוע מתוך התמודדות עם אירוע מטלטל או משבר בחיינו. גיוס לשירות הצבאי נושא עמו מטען רב של חוויות מטלטלות: הקושי במעבר מאזרח לחייל, הסתגלות לחוקי הצבא, התמודדות עם עולם חדש שלפעמים רחוק מהבית או מכל מקום מוכר, הסתגלות חברתית למגוון רב של אוכלוסיות וכמות גדולה של אנשים בבת אחת ועוד מגוון חוויות ואתגרים הכלולים בקבלת החוגר. במידה ואתם חשים תסמינים של דיכאון בעת השירות הצבאי, קודם כל הזכירו לעצמכם שאתם מתמודדים עם סיטואציה מאתגרת ורגשות כמו שאתם חווים הם לגיטימיים והגיוניים. שנית, דעו שגם במסגרת הצבאית, על אף הקרירות שהיא משדרת, יש לכם למי לפנות ועם מי להתייעץ על מנת לקבל את הטיפול המתאים עבורכם.
דרכי התמודדות עם דיכאון קליני
מכיוון שדיכאון מג’ורי מתבטא במגוון צורות, ישנן מגוון דרכים להתמודד עם הדיכאון.
שינוי אורח חיים:
במקרים בהם אנו מרגישים שהפנים שלנו כואב וזועק לעזרה, אנו יכולים לנסות לסייע לו דרך החוץ- להתחיל בפעילות גופנית, לשנות את התזונה שלנו, לנסות מדיטציה בטבע, תחביב חדש או להיפגש עם אהובים.
קבוצות תמיכה:
כשאנו מתמודדים עם תחושות של דיכאון וכאב, אנו מרגישים כי “זר לא יבין זאת”. לכן, במצבים כאלה, קבוצות תמיכה בהן חברים אנשים המתמודדים עם תסמינים ורגשות דומים לשלנו, הופכים מזרים לקרובים ויכולים לעטוף אותנו בעת ההתמודדות.
טיפול בדיכאון קליני:
טיפול בדיכאון מג’ורי הינו מגוון ורב אמצעים.
- טיפול תרופתי: כפי שאנו משתמשים בקל-בטן לכאבי בטן, ניתן להשתמש בתרופות שונות לטיפול בדיכאון. להבדיל מכאבי בטן, דיכאון לרוב מתבטא באופן נפשי ולא רק פיזי, אך גם תרופות נגד דיכאון הפועלות באופן פיזי יכולות להיטיב את מצב הנפש. לדוגמה, תרופות ממשפחת SSRI כמו ציפרלקס, הן תרופות שתפקידן לשמר או להגביר את ייצור הסרטונין במוח. סרטונין הינו נוירוטרנסמיטר המשפיע על מגוון פעולות בגופנו וביניהן שומר על מצב רוח תקין ומרומם. את המרשם לתרופה נקבל מפסיכיאטר בהתאם לסוג וחומרת התסמינים שאנו חווים.
- טיפול CBT: טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קצר (3-6 חודשים) שתפקידו לסייע לנו בהחלפת הדפוסים השליליים ופיתוח דפוסים בריאים להתמודדות. הטיפול תומך בקבלת המחשבות השליליות והרגשות הקשים, בזיהוי הטריגר שלהם ובשינוי הדרך עמה אנו מתמודדים איתם. הטיפול נמצא יעיל במיוחד בהתמודדות עם הפרעות אובססיביות קומפולסיביות, עם חרדות ודיכאון ועוד.
- אשפוז: כאשר הסימנים חמורים יותר ובמקרים בהם יש חשש לפגיעה עצמית מחשבות אובדניות ואמירות המביעות רצון למות, נשקול אופציה לאשפוז במרכזים המטפלים בבריאות הנפש או בבתי חולים. המושג אשפוז נשמע מאיים ומפחיד לראשונה, אך המשמעות של לבחור בהליך אשפוז היא לבחור בעצמנו או בקרובים שלנו המתמודדים עם דיכאון. תסמינים חמורים עלולים לכלול נטיות אובדניות וצורך בפגיעה עצמית. במקרים כאלה, להתמודד לבד זה כמעט בלתי אפשרי ותפקיד בית החולים או המרכז הטיפולי הוא לסייע ולתמוך בעת ההתמודדות הלא פשוטה הזו.
דיכאון קליני יכול לפגוש אותנו בכל שלב בחיים, בכל גיל ולהתבטא בדרכים שונות ומגוונות. בין אם אדם אהוב מתמודד עם תסמיני הדיכאון או בין אם אתם עצמכם חווים דיכאון מג’ורי זכרו שהתופעה הינה שכיחה ומוכרת, יש מגוון דרכים לטפל בדיכאון והכי חשוב- אתם לא לבד! צוות המטפלים שלנו ישמח לעמוד לצדכם בכל עת, לסייע לכם לעבור את התקופה הלא פשוטה ולמצוא, יחד איתכם, את הטיפול המתאים לכם.
במידה ואתם חוששים כי אדם קרוב אליכם מצוי בסכנה או דואגים כי הוא נמצא במצוקה ממשית ונוטה למחשבות אובדניות, חשוב לא לעמוד מהצד. תוכלו לשאול לשלומו, לנסות לדובב אותו לשיתוף רגשותיו ולפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת לקבל את הכלים להתמודדות. ניתן לפנות לעמותת ער”ן (עזרה ראשונה נפשית) במספר 1201. העמותה פועלת 7\24 על מנת להוות קו ראשוני במקרי אובדנות וחשש לפגיעה עצמית.
