אסרטיביות

כריזמה, אישיות כובשת, הישגיות… אלו מונחים המקבלים הערכה רבה בתרבות שלנו, תרבות השואפת להצבת והשגת מטרות וחתירה להצלחה. אז מה תרומתה החיובית של אסרטיביות לחייו של אדם? מה היא מנבאת לגביי חיי הנפש שלו? מה הצדדים הפחות טובים של אסרטיביות כאשר יש עודף שלה ואיך ניתן לעורר אותה בהעדרה בעזרת טיפול רגשי?

למה מתכוונים כשאומרים אסרטיבי?

ההגדרה המילונית למונח: אדם בעל דעות וכוונות ברורות, דעתן ונחוש.

אסרטיביות היא מונח המתאר איכות או תכונה המתייחסת ליכולת של אדם לזהות את צרכיו, רצונותיו ורעיונותיו בבירור ולתקשר זאת כלפי חוץ בבהירות ונחישות.  על מנת שאדם יהיה אסרטיבי  עליו להיות בטוח בעצמו, ברעיונות התפיסות והדרך שלו אותן הוא מתקשר כלפיי חוץ. אסרטיביות היא סוג של איכות שיכולה לאפיין אנשים מסוימים ואחרים פחות, אך איננה נוכחת כל הזמן אלא מופיעה מדי פעם. תכונת האסרטיביות יכולה להוביל את האדם למקומות טובים של מימוש עצמי ומעידה על בריאות וחוסן נפשי.

אסרטיביות בהיבט הנפשי

המצאות תכונת האסרטיביות במבנה האישיותי של מצביע על חוסן נפשי. אסרטיביות כוללת את היכולת לבקש ולתקשר צורך, להביע דעה, ולעשות פעולות שמקדמות את המטרות האישיות או האידאולוגיות. אסרטיביות מכילה בתוכה תכונות אחרות כמו אחריות אישית ובטחון של אדם בדרכו. אדם המאופיין ביכולת להפגין אסרטיביות, מטבעו מושך אליו אנשים אחרים, בגלל האופי המנהיגותי של התכונה ובכך יוצר לעצמו חיים חברתיים טובים יותר המחזקים אותו ואת הנפש. יכולת לקבל החלטות בקלות היא גם איכות הנכללת תחת המונח אסרטיביות, היכולת לקבל החלטות בקלות ולעמוד מאחוריהן לאחר מכן היא גם סימן לחוסן נפשי חזק. כבר בתקופת הילדות ניתן להעיד על ילד כי הוא אסרטיבי במיוחד, עומד על שלו, יוזם וכדומה, אך התכונה הזאת ניתנת לפיתוח גם בהמשך החיים דרך למידה והיכרות עם יכולותיו של האדם ועם מגבלותיו. הפגנת אסרטיביות איננה בהכרח מעידה על כך שאדם בטוח בעצמו ב- 100% אך יכולה להעיד שהוא למד לפתח אסטרטגיות התנהלות חברתית ובין אישית יעילה ומוצלחת.

מה יכול לגרום לחוסר אסרטיביות?

אסרטיביות מתחילה מבפנים, מתוך תחושת העצמי שלנו, רמת הבטחון שלנו בעצמנו ובדרך שלנו. לרוב, חוסר באסרטיביות יכול להעיד על דימוי וערך עצמי נמוך, חוסר יכולת לקבל החלטות קטנות או גדולות, חוסר חיבור לעצמי האותנטי, בלבול לגביי דרך החיים ולגביי הזהות. מי שחסרה לו אסרטיביות לרוב לא תמיד יהיה מודע להעדרה, אך ירגיש שהוא מתקשה ליצור את המציאות אותה הוא רוצה או יתקשה להתחבר לרצונותיו וצרכיו. לעיתים חוסר חיבור לעצמי מתפתח בילדות, מתוך היווצרות של “עצמי כוזב”, מונח זה נטבע על ידי התאורטיקן דונאלד וויניקוט ומתאר מצב בו הקשר עם הסובייקטיביות נפגע ולא מאפשר לאדם לחוש את עצמו כאדם שלם בעל רצונות ואוטונומיה. מצב של “עצמי כוזב” עשוי להתרחש בגלל קושי מאד גדול שנחווה בילדות והפריע לעצמי האמיתי של הילד “לשגשג”, וגרם להתפחות של אישיות שלמדה שעל מנת “לשרוד” חייבים להתנהג באופן מסויים, מרצה, גורמים לכך יכולים להיות סגנון הורות דורשני או הורה שנדרש לטפל בו, קשיים חברתיים וטראומות שונות שאיימו על יצר ההישרדות. אמנם, חוסר אסרטיביות לא חייב לנבוע מתופעות קיצוניות כמו העדר קשר מוחלט עם העצמי, לפעמים מדובר בתקופה מבלבלת או בעבודה חדשה שאנו לומדים מ-0. חלק מהאנשים מפגינים אסרטיביות בחיק המשפחה אך בעבודה מתקשים בכך.

אדם אסרטיבי או אגרסיבי? איך נבדיל בין השניים

כל אדם מגיע עם עמדה פנימית, רצונות וצרכים לכל סיטואציה שהוא פוגש בה לפעמים הנסיבות משרתות את צרכיו ורצונותיו, לפעמים המצב נייטרלי ולפעמים המצב נוגד את עמדתו הפנימית. כאשר ישנה התנגשות בין המצב המצוי למצב הרצוי, עומדות בפניי אדם מספר אפשרויות: להגיב באגרסיביות, תגובה זו נובעת מתוך תסכול וכעס, והיא בעלת טון אלים ותוקפני, עוקצנות או פאסיביות-אגרסיביות (“אגרסיביות שקטה” כמו ציניות, זלזול, מרירות וכדומה). אפשרות שניה היא הימנעות, התעלמות או פאסיביות, אפשרות שלישית היא קבלת הדברים כפי שהם, ואפשרות אחרונה היא להגיב מתוך אסרטיביות (קיימות אפשרויות נוספות אך אלו העיקריות).

אין כאן נכון או לא נכון, אך ניתן ללמוד מכל תגובה משהו על אותו אדם, על יכולת הוויסות והאיפוק שלו, על היחסים שלו עם העולם ועל חוסנו הנפשי. כאשר אדם בוחר להגיב באופן אסרטיבי זה יכול לקבל ביטויים שונים אך מעיד בדרך כלל על יכולת וכוחות פנימיים. אם תגובה אגרסיבית נובעת מתוך תחושת תסכול וחוסר אונים, תגובה אסרטיבית היא ההפך מכך ומעידה על יצירתיות, בטחון עצמי וידיעה פנימית שאפשר אחרת. לפעמים הגבול בין אסרטיביות לאגרסיביות הוא דק ותכונה אחת “מתחפשת” לשנייה, דוגמא לכך יכולה להיות אדם העוקפים אותו בתור, הוא יכול להעיר למי שעקף באופן תקיף אך לא תוקפני ולחלופין להתפרץ עליו ללא שליטה. החיים מלאים בבחירות ומצבים שמעוררים רגשות שונים, אדם שבוחר באסרטיביות ומתנהל בקור רוח ולא באופן אמוציונאלי, מרוויח הרבה יותר ונשאר בהרגשה טובה יותר עם עצמו. חדשות טובות הן שניתן לפתח להפוך על ידי אימון מנטלי אגרסיביות לאסרטיביות!

איך ניתן לפתח אסרטיביות?

אסרטיביות היא תכונה בעלת קשת רחבה של ביטויים ומשתנה ברמתה אצל כל אחד. אצל חלק מהאנשים היא נעדרת לחלוטין או מופיעה במצבים בהם הם חשים בטחון רב יותר, ואצל חלקם באופן ניכר ובולט לעין.

תהליך רכישת אסרטיביות הוא תהליך הדרגתי שניתן לעבור אותו בדרכים שונות ובאמצעים שונים כמו תהליך אימון או טיפול רגשי. כפי שציינו קודם, חוסר באסרטיביות הוא לא המקור עצמו של הקושי אלא תסמין שלו, כאשר אנו מבקשים לטפח אסרטיביות בעזרת תהליך טיפולי עלינו להתייחס למקור החוסר ולעבוד איתו. בתהליך טיפול פסיכולוגי או רגשי ניתן לפתח אסרטיביות על ידי פיתוח והעלאת הערך העצמי, פגישה כנה עם עצמנו, בעזרתו והכוונתו של מטפל מוסמך. ניתן לשים דגש בטיפול על העלאת רמת האסרטיביות, על ידי מתן משימות שיש לבצע בבית כמו להתאמן על יוזמה אישית, הבעת דעה ותקשורת של הצרכים והרצונות שלנו עם הקרובים לנו. בהמשך, ניתן לפתח שיח משותף על הצבת מטרות ויעדים, לקיחת אחריות אישית על הגשמתן.  פיתוח של אסרטיביות מוביל לחיזוק הבטחון ומייצר התייחסות חדשה לעצמנו המעודדת אותנו ליזום יותר ולהיות יותר אסרטיביים וכן הלאה.

למה טיפול ACT יעיל ביותר בפיתוח אסרטיביות?

טיפולי CBT (קוגניטיבי התנהגותי) ובמיוחד  ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) יעילים במיוחד עבור טיפוח ופיתוח איכות אסרטיבית. טיפול ACT מכיל את החלק של הקבלה העצמית, חלק זה מסייע לאדם החווה קושי לפתח אסרטיביות להיות יותר בקבלה כלפי המצב ולפתח חמלה עצמית, כל אלו מהווים קרקע פורייה לשלב של המחויבות.

חלק המחויבות ב טיפול ACT  מוקדש להיכרות שלנו עם עצמנו, שאילות שאלות המופנות פנימה שהמיקוד שלהן הוא עולם הערכים הפנימי. דוגמאות לשאלות:

• איך באמת הייתי רוצה להתנהג כלפי בת/בן הזוג שלי, כלפי ילדיי, כלפי עמיתיי בעבודה, כלפי העשייה המקצועית שלי?
• אילו מהדברים אשר עשיתי לאורך יומי באמת היו שווים את הזמן שלי. מה היה שם אשר היה משמעותי עבורי? כאשר אסתכל על תקופה זו בעוד כמה וכמה שנים האם ובמה אהיה גאה?
• אילו דמויות (אמיתיות או בדיוניות) אני מעריך במיוחד. מדוע? אילו איכויות אשר יש בהן הייתי רוצה לבטא יותר בחיי?

שאלות אלו תורמות מאד לקידום ההיכרות עם העצמי האמיתי שלנו, חיבור לרצונות הגבוהים שלנו, למשמעות של חיינו ויוצרות אפשרות לראייה בהירה יותר את הדברים.

לאחר ששינינו את השיח הפנימי- משיח ביקורתי ומוריד לשיח מצמיח ומקבל, והכרנו את עצמנו באופן מעמיק, הבנו מה הם הערכים שלנו, מה מטרותינו ורצונותינו האמיתיים, ניתן לעבוד נקודתית על אימון של פיתוח האסרטיביות ביחסינו הבין אישיים.

ד”ר רן אלמוג, אחד ממובילי ומטפלי הגישה בישראל מסביר כי טיפולי ACT מתאימים במיוחד לאנשים החשים תקיעות בחייהם ובעלי מוטיבציה גבוה לשינוי אמיתי ומשמעותי.