נירית מספרת שאמא שלה אוספת חפצים כבר שנים, גם כאלה שאין להם שימוש או משמעות מיוחדת, עד כדי כך שהבית שלה נראה כמו מחסן עתיקות.
האם זה בסך הכל תחביב שקצת יצא משליטה, או הפרעה של ממש?
נירית, 48, טוענת שהאגרנות של אמא שלה גרמה נזק עצום ליחסים ביניהם וגם לחייה של האם, “נוצר מצב שאין לאמא מ”ר בבית ללא ערמת חפצים ומרוב בושה היא כבר 9 שנים לא נתנה לי לבוא לבקר אותה בדירתה”.
אגרנות כפייתית עשויה לפגוע בתחומי חיים רבים, ביחסים בתוך המשפחה, בבריאות הפיסית והנפשית.
מה גורם לנו לאגור דברים? מתי זה הופך להפרעה? וכיצד אפשר להתמודד עם אגרנות כפייתית?
מה היא אגרנות כפייתית?
אגרנות כפייתית מתבטאת באיסוף פריטים וחפצים שונים באופן אובססיבי, כאשר רוב הפריטים אינם שימושיים או בעלי משמעות סנטימנטלית.
אדם הסובל מאגרנות כפייתית יתקשה להיפרד מחפצים ואף יחווה חרדה של ממש.
לאגרנות כפייתית עשויות להיות השלכות המסכנות את הבריאות הפיסית והנפשית של האדם, כמו מחלות הנגרמות מחוסר היגיינה, קושי בתפקוד נורמטיבי ובידוד חברתי.
מתי זה נחשב להפרעה?
האגרנות נחשבת להפרעה בעיקר כאשר היא אינה נשלטת ולכן מונעת מהאדם לתפקד באופן נורמטיבי או פוגעת באחד או יותר מתחומי חייו. ניתן לזהות אגרנות כפייתי באמצעות אחד או יותר מהסימנים הבאים:
- צורך חזק ובלתי נשלט לאסוף חפצים – קושי להימנע מאיסוף חפצים
- איסוף פריטים ללא קשר לערך ולשימוש – גם פריטים מהרחוב שאין להם שום ערך קונקרטי, אפילו חפצים שבורים, אשפה ודברי מזון
- מצוקה בזריקת חפצים – קושי לזרוק חפץ כשהצורך עולה, עד כדי תחושת חרדה
- צורת אגירה מבולגנת ולא הגיינית –בניגוד לאנשים שפשוט אוהבים לתחזק אוספים, הסובלים מההפרעה אינם מארגנים את החפצים בצורה מסודרת ונקייה.
- הגבלת השימוש בדירה – קושי להתנהל בתוך הבית, החפצים עולים על גדותיהם ולא משאירים מקום לדייר/ים, למשל, שינה על הרצפה בפינת החדר בשל מיטה עמוסה בחפצים.
המחירים של האגרנות הכפייתית
- סכנה בריאותית – האיסוף העמוס והלא הגייני עשוי לעודד מחלות ולייצר בעיות בריאותיות, סכנת נפילות וסכנת פינוי בעת שריפה
- בידוד חברתי – ניתוק מהסביבה בשל הקדשת מירב הזמן לעיסוק באגירת פריטים, הימנעות מהזמנת קרובים הביתה בשל בושה, ריבוי קונפליקטים מול הקרובים סביב נושא האגרנות.
- פגיעה בסביבה – בני משפחה וקרובים מתקשים להתנהל ולחיות בבית שאינו מתוחזק ושמיש. ילדים להורים אגרנים מדווחים על דכאון וחרדה בשיעורים גבוהים משמעותית מהאוכלוסייה הכללית. שכנים עשויים לסבול מריחות ומפגעים תברואתיים שעולים עקב אגירה לא הגיינית.
- קושי בתפקוד יומיומי – השקעת האנרגיה באיסוף ובהסתרה של האגרנות לעתים על חשבון תפקוד תקין בעבודה או דאגה לרווחה הפרטית והמשפחתית
גורמי סיכון לפתח אגרנות כפייתית
מחקרים מצביעים על מספר סיבות וגורמי סיכון להתפתחות של הפרעת אגרנות כפייתית, חלקם דומים להפרעה טורדנית כפייתית כללית OCD ויכולים להיות קשורים אליה, אך לא בהכרח.
טראומה
אגרנות כפייתית יכולה להגרם בעקבות אירועי חיים טראומתיים, לרוב מקרים קשים שנגמרו בילדות הקשורים למשבר כלכלי עמוק ולמחסור פיסי, אבדן נכסים ובטחון הישרדותי.
גורמים רגשיים
במחקרים נמצא כי גורמים רגשיים מסוימים נמצאו כמנבאים לאגרנות כפייתית, ביניהם: אימפולסיביות, נטייה לחרדה, קושי לשאת רגשות שליליים, קושי בשליטה עצמית וקושי מול אי ודאות.
רכיב נוירולוגי
מחקרים מעידים כי נמצא קשר בין אגרנות לבין פעילות יתר במעגלים מוחיים מסוימים. הפעילות אינה מאפשרת להגביל מחשבות ומעשים שחוזרים על עצמם. נמצא הבדל בין הביטוי הנוירולוגי של אגרנות כפייתית לבין הביטוי שלו ב-OCD.
אצל חלק מהאנשים האוגרים נמצאה פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, קושי בסדר וארגון, וכן קושי בעיבוד מידע.
תורשה ולמידה
מחקרים מראים כי כ-50% מהאנשים שאוגרים מדווחים על תופעה דומה אצל קרוב משפחה. גם במחקרים שנעשו על תאומים נמצא גורם גנטי ל-50% מהשונות באגרנות כפייתית.
מחשבות ואמונות בראשו של אגרן
האדם הסובל מאגרנות כפייתית לרוב יחזיק אמונות שקשורות לחוסר ולהישרדות בעולם, לעתים קרובות הן יהיו קשורות לחוויות טראומטיות של מחסור בילדותו.
לאדם בעל נטיות לאגרנות עשויות להאמין שללא החפצים הוא ומשפחתו לא ישרדו או יסבלו רבות, הוא יאמין שאין לו מסוגלות להתמודד עם ההשלכות של העדר החפצים, ואף שבעתיד הוא אכן ישתמש בשלל הפריטים וזו הסיבה לשמרם.
לעתים הוא מקשר בין חפצים לבין תכונות אנושיות, דבר הנקרא “האנשה” ומספק נחמה רגשית.
בחלק ניכר מהמקרים, האדם שאוגר יאמין שמחשבות אלה הן סבירות ומייצגות אמת נורמטיבית, ואף לא יהיה מודע למידה בה הן משפיעות על התנהלותו וחייו.
בגישות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות כמו CBT, לומד האדם להכיר את מערכת האמונות והמחשבות שלו, לייצר עימן מערכת יחסים מיטיבה ואף לנהל אותן בצורה אפקטיבית שתשרת אותו ואת איכות החיי הרצויה לו.
תתי סוגים של אגרנות יתר
- צרכנות כפייתית – קנייה כפייתית של חפצים ומזון לטובת “שימוש עתידי” שלרוב אינו מתממש.
- אגרנות של בעלי חיים – החזקת מספר רב של חיות ללא יכולת מתאימה לטפל בהן
מדברים במספרים: על אגרנות כפייתית בישראל
תופעת האגרנות הכפייתית מתקיימת אצל כ-2-5 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, לרוב מאובחנת בגילאים מבוגרים אך ניצניה יכולים להופיע בילדות בעקבות טראומה, קושי נפשי או עוני ומחסור.
מההפרעה סובלים יותר גברים מאשר נשים.
לכ-75% אחוז מהאנשים הסובלים מאגירה כפייתית מתקיימות תופעות נוספות של חרדה ודכאון, בינהן דכאון מז’ורי, חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית OCD, הפרעות קשב וריכוז.
אגרנות כפייתית אצל ילדים
אמנם אגרנות נתפסת כהפרעה של מבוגרים, אך לעתים היא מתחילה להתפתח עוד בילדות.
ילדים שיש להם נטייה לאגור, ממלאים את החדר בצעצועים, בגדים וחפצים שאין בהם שימוש כלל, חלק מהפריטים נשמרים מתקופת הגיל הרך.
לעתים ילדים לא יסכימו שיגעו או יזיזו את החפצים שלהם, לעיתים יהיה קושי להפרד מחפצים.
לרוב החדר של הילדים יהיה עמוס ולא יהיה שמיש ומאורגן בצורה ראויה לטובת שינה, משחק ולמידה.
כל עוד התופעה נשארת בגדר אספנות בלתי מזיקה אצל הילדים והיא אינה מפריעה לחיי היום יום של ילדכם או שלכם, אין צורך לדאוג.
במידה ואתם מבחינים בפגיעה בהתנהלותו השגרתית של הילד, כמו הימנעות ממפגשים עם חברים ועיסוק מוגזם בחפצים על חשבון פעילויות אחרות, חשוב לפנות לעזרה מקצועית על מנת לקבל כלים להתמודדות.
האבחון של הפרעת אספנות
הפרעת אספנות על פי DSM-5 מוגדרת כאשר מתקיימים התנאים להלן:
- קושי מתמשך להפטר מחפצים ללא קשר לערך שלהם
- מצוקה המתלווה לזריקת חפצים
- הגבלת השימוש בדירה בעקבות הצטברות חפצים
- מצוקה נפשית, פגיעה בתפקוד חברתי ותעסוקתי של האדם
- אגירה שאינה תוצר של הפרעה נפשית אחרת או מצב רפואי כמו פגיעת ראש
כיצד להתמודד עם קרוב הסובל מאגרנות כפייתית?
כאשר אדם הקרוב לנו סובל מאגרנות כפייתית, חשוב לא לזלזל בתופעה אשר גורמת לו לסבל רב ולפעמים מעידה על קשיים נפשיים אחרים.
לעתים האדם הסובל מאגרנות יתקשה להודות ולהכיר בכך שהנטייה שלו לאיסוף חפצים יצאה משליטתו, ולכן יש לגשת לנושא בעדינות ובחכמה.
רצוי להביע חמלה כלפי מצבו, ובמקביל לפנות לגורם טיפולי שיכול לסייע לאדם הקרוב לנו להתמודד מול התופעה.
חשוב לנהוג בעדינות בעת פינוי חפצים מהדירה, שכן זוהי חשיפה עמוקה לקושי ולחרדה של האדם האוגר, ניתן להעזר בחברות מקצועיות שמתמחות בפינוי במצבי אגרנות כפייתית.
בפורטל טיפולים ישנם מטפלים בעלי הכשרות מתאימות שישמחו לסייע לכם ולקרובים אליכם להתמודד באופן יעיל עם המקור הרגשי שגורם לאגרנות הכפייתית, יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך מורכב שעלול להתארך ולעיתים מושגת רק הקלה ללא החלמה מלאה.
טיפול באגרנות כפייתית
טיפול פסיכולוגי
בטיפול פסיכודינמי ישנו דגש על הגורמים הלא מודעים שהביאו להתפתחות ההפרעה, עיבוד הקשיים הרגשיים הגורמים לה ושנוצרים בעקבותיה. טיפול זה מתייחס באופן כללי להרחבת היכולת של האדם לעבד את רגשותיו.
טיפול CBT -ACT
טיפול קוגנטיבי-התנהגותי CBT נחשב לאפקטיבי ביותר בהתמודדות עם אגרנות כפייתית. בטיפול מסוג זה המטופל לומד התייחסות חדשה למחשבותיו ורגשותיו. בעזרת המטפל, מגלה המטופל כיצד ליצור מערכת יחסים של קבלה וחמלה עם מערכת האמונות הנוכחית שלו, לאמץ דפוסי מחשבה חדשים בנוגע לאגרנות ולתפקיד שהיא ממלאה בחייו, ללמוד כיצד לנהל את אותם דפוסים ואיך לחשוב באופן שיתן מענה יעיל יותר לצרכים שלו.
טיפול תרופתי
נמצא כי טיפול בתרופות נוגדות חרדה כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI יעילות עבור אנשים שאוגרים באופן כפייתי וסובלים גם מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD. השימוש בתרופות יעיל בהפחתת חרדה וחשיבה אובססיבית.
פינוי הבית
פינוי הבית מעודף החפצים יכול להוות התחלה משמעותית לתהליך הריפוי, שכן הוא מאפשר “להתחיל מחדש”, לפגוש את האמונות והפחדים המנהלים, וכן מהווה חווית הצלחה ראשונית שניתן להישען עליה. חשוב שפינוי הבית יתנהל בצורה מבוקרת ועדיף בליווי גורם טיפולי, כיוון שפעולה זו מהווה חשיפה לתכנים מעוררי חרדה ועשויה גם להחמיר את מצבו של הסובל מאגרנות.
לסיכום
אגרנות כפייתית מתבטאת באיסוף מאסיבי של חפצים ועשויה להפוך להפרעה של ממש הפוגעת בחייו של הסובל ממנה.
הפרעה זו עשויה להתפתח בילדות, עקב תורשה, טראומה או למידה מקרוב משפחה.
הסובל מאגרנות כפייתית עשוי לפתח הימנעות מקשרים בינאישיים, קשיים בתפקוד תעסוקתי והזנחה של הבריאות, כמו גם פגיעה בטיפול בשגרת חייו היום יומית ובדאגה לרווחתו.
ניתן לטפל באגרנות כפייתית באמצעים שונים, ביניהם טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, כאשר הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT נחשב לאפקטיבי ביותר.
