תסמונת טורט

רבים מאיתנו מכירים את תסמונת טורט כמחלה נדירה או משונה, אך היא נפוצה בהרבה ממה שנהוג לחשוב. למעשה, תסמונת טורט מופיעה בעד כ- 1% מכלל האוכלוסיה. כלומר, יש סיכוי טוב שבשכבה שלכם בבית הספר, בפלוגה בצבא ובחוג באוניברסיטה הכרתם מישהו או מישהי שהתמודדו עם טורט. 

התסמונת מוכרת לעולם הרפואה ובריאות הנפש שנים רבות ומופיעה פי 3 יותר בגברים מאשר בנשים.

על אף שטורט יכולה להופיע בכל גיל, נפוץ לזהות אותה בין גיל שנתיים לגיל 15 כאשר הממוצע הוא סביב גיל 6 שנים.

המאפיין הבולט והמוכר ביותר של התסמונת הוא “טיקים” – תנועות או פעולות לא נשלטות ולא רצוניות של שרירים שונים בגוף.

 לכן, לעיתים קרובות ניתן לזהות מתמודדים עם טורט, במיוחד בטלוויזיה, כאשר הם ממצמצים, מושכים כתפיים, משמיעים קולות ואף מקללים ללא שליטה. 

המאפיינים המרכזיים והפרעות נוספות הנלוות לתסמונת טורט

לעיתים קרובות, בתסמונת טורט נלווים לטיקים מצבים נוספים עמם צריך להתמודד, בנוסף על התסמונת. אלו יכולים להיות הפרעות קשב וריכוז, הפרעות טורדניות-כפייתיות (OCD), חרדה, בעיות בויסות הרגשי, ליקויי למידה או דיבור ושינויים התנהגותיים נוספים. 

טיקים

טיקים הם תזוזות לא רצוניות של השרירים. התנועות הללו הן מהירות וחזרתיות וקשה מאוד לשלוט בביצוען. לרוב, טיקים יופיעו אצל ילדים, סביב גיל 5, ורק לעיתים רחוקות התופעה תתחיל בבגרות. חשוב לזכור- שטיקים בילדים לאו דווקא מעידים על תסמונת טורט, והם מופיעים בעד 25% מכלל הילדים.(1)(2)

חשוב לדעת שטיקים מופיעים בחומרות שונות בין אנשים ומצבים שונים, ויכולים להתבטא בקשת רחבה של פעולות לא רצוניות: מתנועות קלות שקשה להבחין בהן ועד תנועות רחבות ומילים שלמות. כמו כן, הטיקים לעיתים משתנים עם הזמן, כך שאדם יציג לעיתים יותר מסוג אחד של טיקים.

סוגי טיקים נפוצים

יש סוגים רבים של טיקים בתסמונת טורט – תנועתיים, קוליים, פשוטים ומורכבים. טיקים תנועתיים יכולים להיות “פשוטים”, כמו מצמוצי עיניים, הנעת הראש, הכתפיים, האף והפה, או “מורכבים” כמו נגיעה בחפצים, חזרה על רצף תנועות, הליכה מיוחדת או קפיצות ללא מטרה. 

טיקים קוליים הם מעט פחות שכיחים בילדים, והם כוללים קולות נהימה, שיעול, כחכוח בגרון, ועד חזרה על מילים, משפטים ואף שימוש בקללות באופן שאינו מכוון– על אף שזה ביטוי שמוכר לנו במיוחד, מעניין לדעת שהוא לא נפוץ.(3)

חרדות

מי שמתמודד עם תסמונת טורט, עלול לחוות פעמים רבות תחושת חרדה. למעשה, עשרות אחוזים ממי שיאובחן בטורט יאובחן במצב נפשי נוסף, לרבות בעיות במצב הרוח וחרדה.(4)

אם הפרעות חרדה יופיעו במי שמתמודד גם עם תסמונת טורט, סביר שהן יופיעו מוקדם יותר בחיים מאשר במי שלא מתמודד עם התסמונת. 

חשוב להכיר בכך שיש סוגים רבים של מצבי חרדה כאשר לכל אחד מהם גורמים ותסמינים שונים. על מנת לקרוא יותר על חרדה, ניתן להיכנס לקישור.(5)

בעיות ויסות רגשי

הפרעות ביכולת הויסות הרגשי הן חלק מהמצבים המלווים את תסמונת טורט לעיתים קרובות. למעשה, מדובר בקושי להשתתף בפעילויות חברתיות, רתיעה ממקומות הומי אדם או רעש, קושי להסתגל לשינויים ותגובות רגשיות שאינן מתאימות למצב.(6)(7)

אבחון של תסמונת טורט

האבחנה של תסמונת טורט מבוססת על מספר קריטריונים קליניים הקשורים להופעת הטיקים. ראשית, על המטופל להיות בן פחות מ-21 שנים כאשר הופיעו הטיקים לראשונה. כמו כן, חייבים להימצא טיקים תנועתיים מרובים וטיק קולי אחד לפחות, שתדירותם עומדת על מספר פעמים ביום, כמעט כל יום, במשך יותר משנה. כמו כן, צריך לראות שינוי במיקום הטיקים בגוף, הסוג והמורכבות שלהם במשך הזמן.(8)

איש או אשת מקצוע מתחום בריאות הנפש יוכלו לספק לכם מידע מקיף בנוגע להבדל בין אבחנה של תסמונת טורט לטיקים אחרים או למצבים אחרים בבריאות הנפש. 

גורמים לתסמונת טורט

למרות שהגורם לתסמונת טורט אינו ידוע בוודאות, ככל הנראה מדובר בשילוב בין גורמים תורשתיים לאלו הנרכשים מהסביבה.

כיום אנחנו יודעים שאזורים רבים במוח, והחיבורים ביניהם, מתפקדים אחרת בקרב מי שמתמודדים עם תסמונת טורט. גם החומרים הכימיים שמסייעים להוליך מידע חשוב בין תאי המוח (ובהם החומרים סרטונין ודופאמין) יכולים לתפקד אחרת בילדים ובמבוגרים עם טורט. 

ייתכן שהסבר ביולוגי זה עומד גם בבסיס הפרעות נפוצות אחרות שמתלוות לטורט ובהן הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).  הסברים אלה מסייעים גם להסביר מדוע טיפולים תרופתיים מסוימים, שפועלים על אותם מנגנונים, יכולים להביא להטבה גם בתסמונת.(9)

שני גורמי סיכון ידועים לתסמונת טורט, הם מין זכר וקיומה של תסמונת דומה במשפחה. מחקרים מציעים שמנגנון התורשה של התסמונת קרוי ‘אוטוזומלי דומיננטי’, כלומר, מספיק הורה אחד הלוקה בתסמונת על מנת להוריש אותה לצאצא. עם זאת, חשוב להדגיש שלא בכל משפחה שבה אחד ההורים לוקה בתסמונת גם הצאצא בהכרח יושפע ממנה. כמו כן, ייתכן בהחלט שדפוס ההורשה בפועל הוא מורכב יותר. (10)

טיפול בתסמונת טורט

ישנן דרכים רבות להתמודד עם תסמונת טורט. לאור העובדה שלתסמונת מתלווים לעיתים קרובות מצבים נפשיים ורפואיים נוספים, חשוב לקבל טיפול במסגרת שמאפשרת הסתכלות הוליסטית על כל האתגרים איתם אתה או ילדך מתמודדים. 

שיטה מרכזית להתמודדות עם תסמיני התסמונת היא דרך הטיפולים ההתנהגותיים. טיפולים אלו ניתנים לרוב על ידי פסיכולוגים ומטפלים אחרים מתחום הנפש המוסמכים על ידי משרד הבריאות לבצע טיפולים במבוגרים או בילדים. הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT) בולט במיוחד, כאשר מחקרים רבים הוכיחו כי טיפולי ה-CBT יעילים בטיפול בטיקים וכי באמצעותם ניתן להגיע לתוצאות טובות וארוכות טווח.(11)

טיפולי CBT הם טיפולים פסיכולוגיים נחקרים ומבוססים היטב מבחינה מדעית. הטיפולים קצרים בזמן ומתמקדים בזיהוי מחשבות שליליות שמביאות להתנהגות והתגברות על דפוסי המחשבה השליליים. טיפולי CBT הוכחו כיעילים עבור טווח רחב של הפרעות והם מתבססים על תרגול בקליניקה ובבית, בעזרת תרגילים שמותאמים לכל מטופל.

הקווים המנחים של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה מ-2019 מציינים שטיפול התנהגותי שכולל היפוך של ההרגלים, אימונים ברגיעה והתייחסות לאתגרים ספציפיים יכול להפחית את חומרת התסמונת, זאת כבר במסגרת טיפול באורך 8 מפגשים בלבד. 

עוד מציינים בקווים המנחים שמי שמגיב לטיפול בדרך כלל שומר על ההטבה למשך 6 חודשים לפחות, על אף אורך הטיפול הקצר. עוד קובעים המומחים שאיכות התגובה במסגרת טיפול התנהגותי אינה נופלת מזו של טיפול תרופתי. לאור ממצאים אלה המליצו המומחים לאנשי המקצוע לשקול טיפול התנהגותי כקו הטיפול הראשון עבור טיקים, אך את ההחלטה צריכים לבצע איש או אשת מקצוע על בסיס שיקול דעת ובהתבסס על נסיבותיו הייחודיות של כל ילד ומבוגר.(12)

 ניתן לקרוא עוד על טיפולי ה-CBT באתרנו.

על פי צורכו של המטופל, עם הטיפול ההתנהגותי ניתן לשלב גם מענה תרופתי. תרופות רבות משמשות להקלה על תסמיני התסמונת, ביניהן אלו המווסתות את רמת המוליך העצבי דופמין ונוגדות הדיכאון המסייעות בשליטה על חרדה, עצבות והפרעה טורדנית-כפייתית. חשוב לציין כי לתרופות אלו יכולות להיות תופעות לוואי, כמו עליה במשקל או הפרעות שינה.(13)

לסיכום

תסמונת טורט, הינה תופעה מוכרת הגורמת לטיקים מטרידים ובלתי רצוניים ולשינויים התנהגותיים ופסיכולוגים שונים. לעיתים קרובות, התסמונת מופיעה לצד חרדה, הפרעה במצב הרוח, הפרעת קשב וריכוז והפרעה טורדנית-כפייתית. חשוב לזכור, שעל אף שאין דרך “לרפא” את התסמונת, רבים מהסובלים ממנה מצליחים להתמודד איתה ולנהל חיי חברה, עבודה, זוגיות והורות מאושרים בעזרת טיפולים פסיכולוגים, התנהגותיים ותרופות במידת הצורך. (14)

אם אתם או ילדיכם מתמודדים עם תסמונת טורט, אנו מזמינים אתכם לפנות למטפלים שלנו. נשמח להעניק לכם ייעוץ, סיוע וטיפול התנהגותי.

מקורות: (1),(2),(3),(4),(5),(6),(7),(8),(9),(10),(11),(12),(13),(14),(15)