“כבר חצי שנה שאני מתמודדת עם כאבי ראש קדחתניים המשבשים אותי לחלוטין. התפוקה שלי בעבודה ירדה, אני בקושי מצליחה לבלות עם הילדים או עם הבעל, על יציאות עם חברות ויתרתי ממזמן. לאחר בירורים מעמיקים ואין ספור בדיקות, לא נמצא שום הסבר לכאבי הראש האלו. חברה אמרה שכנראה ‘הכל בראש שלי’ אבל הכאבים הם אמיתיים לחלוטין ואני כבר מאבדת סבלנות” פעמים רבות, אלו מאיתנו שמתמודדים עם מחלות פסיכוסומטיות, מקבלים תגובות חוזרות שטוענות ש”הכל בראש”. מחלות פסיכוסומטיות מקורן בנפש, אך התסמינים שלהם הם אמיתיים וכואבים לחלוטין. מה זה בדיוק מחלה פסיכוסומטית? מה גורם לה להיווצר? כיצד ניתן לטפל במחלות אלו?
מה זה מחלה פסיכוסומטית?
עבור חלקנו, המושג “מחלה פסיכוסומטית” נשמע כמו מחלה שהחולה בה מדמיין או ממציא מחלה. ובכן, מדובר בסטיגמה שגויה. נעשה סדר: מחלה פסיכוסומטית מתפרצת בעקבות מתחים, סטרס ולחץ נפשי או השפעות פסיכולוגיות שונות וגורמת לסימפטומים פיזיים אמיתיים, המצריכים טיפול. מדוע זה קורה?
גורמים אפשריים למחלות פסיכוסומטיות
חשיפה מוגברת לסטרס
סטרס יכול להיווצר כתוצאה מחרדה, דיכאון, התמודדות עם טראומה, מחלות תכופות, הערכה עצמית נמוכה ועוד.
כאשר הגוף שלנו מזהה לחץ או סכנה הוא מגיב בדרכים שונות, ביניהן, שחרור הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלו מגבירים פעילויות מסוימות באיברי הגוף (כמו העלאת זרם הדם ופירוק גלוקוז) על מנת לאפשר לנו להגיב בצורה הטובה ביותר לסכנה שמולנו. חשיפה רגעית ומתוזמנת להורמונים אלו לא מהווה סכנה, אך חשיפה מוגברת וכרונית עלולה לגרום לנזקים שונים כמו לחץ דם כרוני גבוה, פגיעה בשרירים, בעיות פוריות, סכרת, בעיות בגדילה (ילדים), דיכוי מערכת החיסון ועוד. לדוגמה, של Kiecolt-Glaser נעשה בשנת 1995 על אנשים שטיפלו בקרוב משפחה שלוקה באלצהיימר. הם יצרו פצע קטן בעורם ובדקו כמה זמן לוקח לפצע להחלים. תוצאות המחקר הראו על פער גדול בין קבוצת המטפלים לקבוצת הביקורת. כלומר, התמודדות עם לחץ מוגבר משפיעה על אספקט פיזי, במקרה זה, ריפוי רקמות לאחר פציעה.
סטרס עשוי לפגוע גם בהתפתחות ובהתנהלות תקינה של המוח. הוא עלול להזיק לתהליכי זיכרון ולמידה, לייצר בעיות קוגניטיביות לעת זקנה, לפגוע ביכולת לייצר תאי עצב חדשים (עובדה שעשויה להוביל לדיכאון) ועוד. מחקר שנעשה בתחום, בדק אילו השפעות יש על ילדים שאמותיהם חוו לחץ בזמן ההריון. במחקר בדקו את ילדיהם של אמהות שהיו בהריון בזמן אסון התאומים, ומצאו כי רמות הקורטיזול בגופם נמוכות יותר. כלומר, הם יתקשו יותר להתמודד עם מצבי לחץ.
המשמעות של הדוגמאות הרבות הללו, היא שחשיפה מוגברת לסטרס עלולה לייצר ליקויים ותסמינים פיזיים אמיתיים לחלוטין, קרי, מחלות פסיכוסומטיות.
גורמים גנטיים וביולוגים
מצבים שונים איתם אנו מתמודדים, עלולים לנבוע כתוצאה מגנטיקה וגורמים ביולוגיים שונים. למשל, מאמר שפורסם באוניברסיטת סטנפורד הראה כי הסיכוי להתמודד עם דיכאון עולה ב20-30% כשיש דיכאון בהיסטוריה המשפחתית שלנו. מכיוון שמחלה פסיכוסומטית עלולה להיווצר כתוצאה מחרדה, דיכאון ומצבים שונים בעלי קישור גנטי, המשמעות היא, שגם מחלות פסיכוסומטיות עלולות להיווצר כתוצאה מגנטיקה או גורמים ביולוגיים מסוימים.
מהם התסמינים של מחלות פסיכוסומטיות?
- כאב שקשה או לא ניתן להסבירו באופן רפואי
- כאבי ראש, כאבי גב, כאבי בטן, כאבים בזמן קיום יחסים, כאבי מחזור חזקים וכדומה
- הכאב מייצר פגיעה ממשית בתחומים שונים בחיינו
- גורמים פסיכולוגיים אחראים ליצירת המחלה והחמרת הסימפטומים
- הכאב אינו מזויף ואינו נגרם כתוצאה מהפרעה פסיכולוגית אחרת כמו הפרעת חרדה או שינויי מצב רוח.
כיצד מאבחנים מחלות פסיכוסומטיות?
כאשר אנו מתמודדים עם כאב מסוים, לרוב נפנה לרופא מתאים שיאבחן את הבעיה. הרופא יתשאל אותנו לגבי מיקום הכאב, משך הזמן בו אנו מתמודדים עמו ועשוי לשלוח אותנו לביצוע בדיקות מקיפות. אם הבדיקות אינן מניבות תוצאות ברורות (לא מצליחים למצוא מקור מוחלט לכאב) הרופא עשוי לשאול שאלות נוספות הנוגעות להיסטוריה המשפחתית שלנו, למצב הנפשי הנוכחי (האם אנו נתונים תחת לחץ?), האם התמודדנו עם טראומה מסוגים שונים (פציעה קשה, התעללות וכדומה), האם הכאב מוגבר בעת לחץ מסוים? ועוד שאלות, שמטרתן לקבל מידע נוסף אודות רקע נפשי. לאחר הצלבה של היעדר מקור רפואי לכאב ונתונים אודות הרקע הנפשי שלנו, ייתכן ויאבחנו את הכאב כמחלה פסיכוסומטית. נדגיש שוב, כי מדובר בכאבים ממשיים, שהגורם שלהם הוא פסיכולוגי.
סוגים של מחלות פסיכוסומטיות
לרוב, ניתן לחלק את המחלות הפסיכוסומטיות לכמה סוגים עיקריים:
- היפוכונדריה: מצב בו אנו עסוקים במצב הרפואי שלנו בצורה יתרה, חוששים מהיווצרות מחלות ודואגים פן מיחוש קל שאנו חשים בגופנו הוא סימן מטרים למחלה קשה יותר.
- הפרעת המרה: כאשר אנו מתמודדים עם תסמינים נוירולוגים שונים (כגון התקפים) ללא גורם קליני ברור.
- הפרעת סומטיזציה: אנו עשויים להתמודד עם תחושות שונות במערכת העיכול וכאבי ראש חוזרים ללא גורם רפואי מסוים.
- הפרעה דיסומורפית גופנית: אנו עסוקים בנראות שלנו (היווצרות קמטים למשל) בצורה אובססיבית. הפרעה זו עשויה להחמיר לכדי הפרעות אכילה.
- הפרעת כאב: אנו עלולים להתמודד עם כאב קשה באזורים שונים בגוף, למשך תקופה של חצי שנה עד שנה, ללא הסבר רפואי.
טיפולים במחלות פסיכוסומטיות
ניתן לפנות למספר דרכי טיפול אפשריות:
טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי- התנהגותי קצר מועד (לרוב) אשר מתמקד בהבנת התחושות הנלוות והחלפת דפוסים מזיקים בדפוסים בריאים ונכונים. נלמד כיצד לפעול בעת התעוררות התחושות הפיזיות בצורה נכונה יותר שתשפר את איכות חיינו.
היפנוזה:
טיפול בהיפנוזה מאפשר לנו להגיע אל חלקי התת מודע בסיוע של מטפל מוסמך. לעיתים אנו עשויים לחוש כאב או תחושות מסוימות הנובעות ממקורות נסתרים, המטרה בהיפנוזה, היא איתור מקורות הכאב על מנת להעניק את הטיפול המדויק והמותאם ביותר.
טיפול תרופתי:
תרופות מסוימות הניתנות על ידי פסיכיאטר, עשויות לשפר את ההתמודדות שלנו עם לחץ וחרדה. לעיתים, הפחתת גורמים אלו עשויה להפחית משמעותית את הסימפטומים הפיזיים הנלווים במחלה פסיכוסומטית.
מיינדפולנס:
תרגול מיינדפולנס על בסיס קבוע, עשוי לשפר את התסמינים של מחלות פסיכוסומטיות. במיינדפולנס נלמד להתחבר לעצמנו בצורה עמוקה יותר, נתרגל נשימות וקשב לקול הפנימי שלנו, נלמד להרגיע את גופנו ולהפחית את הלחצים.
לסיכום
מי מאיתנו המתמודד עם מחלה פסיכוסומטית בוודאי ידווח על כאבים פיזיים ממשיים. הכאבים הללו עשויים לגרום לשיבוש בתפקוד היום יומי ולהציף תחושות תסכול רבות, כאשר לא נמצא הסבר קליני מוחלט. הזכירו לעצמכם, כי פעמים רבות ובמיוחד במחלות פסיכוסומטיות, הקלה על הנפש עשויה להקל רבות על הגוף. צוות המטפלים שלנו, ישמח לסייע לכם להתמודד עם המורכבות הנפשית של התופעה. כאשר אדם מגיע לטיפול עם מוכנות ופתיחות לרפא ניתן לעבור תהליך טיפולי משמעותי של שינוי דרך טיפולי CBT מתקדמים.
