הוריו של יונתן היו נראים אובדי עצות כאשר פגשתי בהם לראשונה. הם תיארו ילד בן עשר, מתוק, רזה, עצבני ועייף, ושיתפו שחייהם התהפכו מקצה לקצה במהלך השנתיים האחרונות. הם סיפרו שיונתן לא ישן, נשאר מחוץ לכיתה לבדו, מסתגר בחדרו בשעות אחר-הצהריים וכמעט שאינו פוגש חברים. הם תיארו את המצוקה והריקנות שחווה יונתן ללא הטלפון, עד כדי שהם תהו לעצמם האם מדובר בקושי חברתי או דיכאון. הם ניסו לקחת ממנו את הטלפון הנייד והמחשב, אך בכל פעם שעשו זאת, התגנב מאחורי גבם ולקח אותם חזרה. האב שיתף שהוא מרגיש ש”הילד מכור” ושהם תשושים. אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, דומה או אפילו רק מזכיר, אתם לא לבד. המוני ילדים, בני נוער ומבוגרים מסביב לעולם חווים זאת. זו היא ההתמכרות למסכים, תופעת התמכרות חדשה, אבל אל דאגה, יש לכך דרכי טיפול אפשריות.
מהי התמכרות למסכים?
ההתקדמות הטכנולוגיה שינתה את פני העולם וכיום, גם אם נתאמץ, כמעט ולא נצליח לדמיין את חיינו ללא הטלפון, המחשב או הטלוויזיה. הם זמינים, יעילים ומאפשרים לנו להיות “מחוברים” בכל מקום. אולם, יחד עם יתרונותיהם הרבים, הופעתם הובילה להיווצרותה של תופעה חדשה – התמכרות למסכים. עם כן, מה היא אותה התמכרות? התמכרות למסכים מוגדרת כשימוש מוגזם בטכנולוגיה שיוצא מכלל שליטה ופוגע בתפקוד, בבריאות הנפש, ביחסים ו/או בבריאות. תופעה זו דומה לשאר ההתמכרויות המוכרות יותר כמו אלכוהול או סמים, הן בהיבט הפגיעה בחיי היום יום והן בהיבטי הצורך, הנחמה ומילוי החסך.
למה אנחנו מתמכרים למסך?
בהיבט הטכני ביותר, ריצוד התמונות על גבי המסך משפיע על המוח ומייצר תחושת רוגע. ובהיבטים רגשיים יותר, כאשר ה”מיינד” שלנו עסוק במסך המרצד, אנחנו פנויים פחות להתעסק בדברים שמטרידים אותנו. בצורה זו המסכים עשויים לסייע ב”נטרול” תחושות מורכבות או מטרידות. בנוסף, מהפכת העולם המודרני הובילה ליצירת תרבות שלמה שכל כולה מתרחשת בממד וירטואלי – החל מרשתות חברתיות וכלה במשחקי רשת. כך נולד לו מושג ה-FOMO, ועימו תחושת הפספוס שנוצרת כאשר אתה לא “מחובר למסך”. כל אלו גורמים לצורך שלנו לצרוך עוד ועוד את הטכנולוגיה.
סימנים המעידים על התמכרות והשפעותיה על חיינו
ראשית כל, התמכרות מובילה לאובדן שליטה על כמות ותדירות השימוש במסכים. במידה כזו, שגם כאשר מנסים להפסיק או להפחית, לא מצליחים ויש תחושת השתוקקות תמידית. שנית, היא יוצרת ניתוק חברתי והתבודדות, שיבושים של סדר היום, ופגיעה ביחסים עם הסביבה – קונפליקטים וריחוק. בנוסף, עשויה להגרם פגיעה בבריאות, הן הנפשית והן הפיזית. כך, השימוש התדיר עלול להוביל לכאבי גב ומפרקים, לשינוי ומיעוט בשעות שינה ושינוי בהרגלי האכילה. במקביל, ההימנעות מהמסכים מובילה לתסמיני גמילה כמו עצבנות ודיכאון.
ההתמכרות למסכים הינה התמכרות רב-גילאית, משמע היא נפוצה כיום בקרב בני נוער, ילדים ומבוגרים. בקרב ילדים ובני נוער, נראה יותר התמכרות למשחקי מחשב ולטלוויזיה, בעוד מבוגרים יטו להתמכר יותר לרשתות החברתיות.
ההשפעה של ההתמכרות על חיינו
מגפת הקורונה שינתה את שגרת חיינו, כך שנאלצנו להישאר בבתים, והמושג “ריחוק חברתי” הפך למציאות היום-יומית למשך תקופות ארוכות. כמעט כולנו השתמשנו במכשירים הטכנולוגים בכדי להמשיך ולעבוד, הילדים המשיכו ללמוד בבית-הספר באופן מקוון, ועבור רבים העיסוק באינטרנט (במשחקים, במדיות החברתיות השונות) סייע בהפחתת רמות החרדה והמתח [1]. לאור כך, גברו זמני הצריכה והשימוש בטכנולוגיה באוכלוסייה. הזמן הממושך של הבידוד החברתי, יחד עם השימוש הרב בטכנולוגיה, יצרו משוואה בעייתית – הגברת הסיכון לקיבוע דפוסים אלו [2].
האם אני מכור למסך?
אז כיצד נדע האם אנחנו מכורים לאחד או יותר ממכשירי הטכנולוגיה שבידינו? ריכזנו מספר שאלות שיעזרו לכם לבחון זאת.
- האם ויתרתם על מפגשים חברתיים כדי להישאר בבית ולגלוש באינטרנט?
- כאשר אתם עושים ניסיונות להתנתק מהאינטרנט, האם אתם חשים חוסר שקט ועצבנות, או לחילופין חרדה או עצב?
- האם שיקרתם למישהו בנוגע לזמן הגלישה שלכם באינטרנט?
- האם שעות השינה שלכם השתנו ואתם כעת גולשים באינטרנט עד השעות המאוחרות של הלילה?
- האם השימוש באינטרנט משפיע באיזושהי צורה על מערכות יחסים שלכם? והאם הוא משפיע על הישגיכם בלימודים או בעבודה?
תשובה חיובית על מרבית השאלות, מעלה נורה אדומה ומצריכה בדיקה.
תהליך הגמילה ממסכים
השלב הראשון הוא ההכרה בבעיה, כלומר ההבנה כי השימוש בטכנולוגיה מנהל את החיים ובעל השפעות מכריעות על רבדים שונים בהם. בניגוד לגמילה מהתמכרות לסמים או אלכוהול, הטכנולוגיה נמצאת היום בכל פינה ולכן הגמילה מורכבת יותר, אבל אפשרית! קודם כל, פנייה לטיפול מקצועי אשר ילווה את הגמילה ויסייע בהיבטים התנהגותיים ורגשיים. בנוסף, ניתן להתקין אפליקציה המגבילה את זמן המסך או לחילופין לרכוש טלפון מהדור הישן, זאת לצד הוצאת שאר המסכים מכלל שימוש. לצורך כך, יש להיעזר בסביבה הקרובה ובהירתמות הקרובים לתהליך. בנוסף, פעילויות בריאות, המשפרות את המצב רוח, כמו ספורט או תחומי עניין אחרים, אשר ימלאו את הזמן שהתפנה, עשויות לתרום לתהליך.
טיפול בהתמכרות למסכים
בהתמכרות למסכים ניתן לטפל בדרכים רבות ומכיוונים שונים. טיפול פסיכולוגי, הוא אחד מהם ומטרתו איתור שורש הבעיה, כלומר מציאת הצרכים או המצוקות המובילים להתמכרות. הטיפול הפסיכולוגי, מעצם היותו טיפול ממושך יחסית, יכול אף לתרום לפיתוח יכולת התמודדות, על-ידי חיזוק ביטחונו האישי של המטופל והענקת כלים. הטיפול השני שעשוי להיות רלוונטי עבור התמכרות למסכים הוא טיפול CBT. מדובר בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, הידוע כמועיל בטיפול בהתמכרויות, על-ידי כך שהמטופל לומד לזהות את דפוסי חשיבתו והתנהגות. כך, הוא מזהה אלו רגשות, מחשבות ומצבים מובילים אותו להשתמש במסך בצורה חסרת שליטה. בנוסף, רוכש כלים להתמודדות שונה בעת הצפת המחשבות המטרידות.
סיכום
בעשורים האחרונים ה”מסכים” הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת היום-יום שלנו. כך, התמכרות למסכים היא תופעה מודרנית רחבה שעשויה לפגוש ילדים, בני נוער ומבוגרים. תופעה זו דומה במאפייניה להתמכרויות אחרות והיא בעלת השפעות שליליות במגוון תחומים. לכן, יש להכיר בה ולפנות לטיפול בעת הצורך.
