בעיות חברתיות

“אני מרגישה שאני לא מצליחה לשמור על קשרים. עברתי במסגרות רבות בחיי ומשום מקום לא הצלחתי לאסוף חברים לאורך זמן”

“הבן שלי תמיד מוקף חברים ונדמה שכולם אוהבים אותו. אבל בכל זאת הוא תמיד טוען שאין לו חברים אמיתיים והוא מרגיש שאף אחד מהם לא באמת קרוב. אני לא מצליח להבין, איך זה הגיוני? מה עושים במצב כזה?”

אלו רק 2 דוגמאות לסוגים של בעיות חברתיות. קשיים חברתיים הם מגוונים, שונים ומלווים במורכבות נפשית ורגשית. כיצד נזהה שמדובר בבעיות חברתיות? איך ניתן להתמודד עם קשיים מסוג זה? המדריך השלם במאמר-

מהן בעיות חברתיות?

העובדה שאוכלוסיית העולם מונה כ-8 ביליון אנשים, ועם זאת, אף אחד לא זהה לשני (חוץ מתאומים זהים כמובן)- היא מדהימה! מצד אחד, יש לנו “נורמות חברתיות” על מנת שנשמור על קו כולל דומה ומצד שני, כל אחד מאיתנו הוא שונה, מיוחד ורואה את העולם בצורה אחרת. לעיתים, הפרספקטיבה השונה שלנו, יכולה לעזור לנו ולעיתים, עלולה לייצר לנו קשיים. בתחום החברתי, חלקנו נתמודד עם אתגר בהבנת הנורמות החברתיות ונרגיש שאנחנו לא מצליחים להשתלב בצורה “מושלמת” בחברה- אתגרים מסוג זה מכונים בעיות חברתיות.

*חשוב לציין שאת המילה בעיות יש לקחת בערבון מוגבל כי מה שנראה על פני השטח כ”בעיה” הוא תסמין שיכול לאותת על תופעה עמוקה יותר כמו כאב, או קשיים רגשיים אחרים.

הגורמים לבעיות חברתיות

אז מדוע חלקנו מתמודדים עם קשיים חברתיים ונדמה שהשאר לא? ובכן, יש לכך מספר סיבות אפשריות:

נטיות אישיותיות:

לדוגמה, חלקנו נוטים להיות ביישנים ומסוגרים יותר מאחרים. הדבר עלול לגרום לנו להימנע מאינטראקציות חברתיות ולפתח פחות מיומנויות חברתיות.

קשיים בתקשורת:

תקשורת היא מרכיב חשוב ביצירת קשרים חברתיים. אנו עשויים להתמודד עם אתגרים מסוימים, כמו מחסום בשפה, שיקשו עלינו מבחינה חברתית.

פחד לטעות:

נשים לב לכך בילדים לרוב. מתוך פחד לעשות טעות או להיכשל, נעדיף לא להתמודד מראש עם אירוע חברתי או אינטראקציה מסוימת.

קושי בשליטה עצמית:

חלקנו מתמודדים עם קושי בוויסות רגשות ושליטה עצמית. לעיתים, התמודדות זו עלולה לגרום לנו לרצות להתרחק או לפחד שמא נצטרך להתמודד עם מצב רגשי מורכב בחברה.

חרדה ודיכאון:

כשאנו מתמודדים עם חרדה, חרדה חברתית, דיכאון או מצב נפשי מורכב אחר, אנו עשויים להסתגר. חלקנו נחפוץ בשקט, חלקנו נתבייש לחשוף את ההתמודדות שלנו לסביבה וחלקנו פשוט נרגיש שאנחנו לא מסוגלים כרגע להיות עם אנשים אחרים.

סביבה משפחתית:

מעבר לרמה הגנטית, הסביבה בה אנו גדלים יכולה להשפיע רבות על תכונות והתנהגויות שלנו. חשיפה למודלים לחיקוי, למידת ההתנהגות של בני משפחתנו והאווירה בבית (התמודדות עם לחץ ושליליות או שמחה וחיוביות) אלו מרכיבים חשובים בהתפתחות המיומנויות החברתיות שלנו. לדוגמה, מחקר שנערך על תלמידים מצטיינים מצא קשר בין תלמידים בעלי יכולות חברתיות גבוהות, לבין דירוג חיובי של משפחתם.

ADHD:

התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז מלווה בתסמינים שונים ביניהם קושי בשמירה על קשב מתמשך והתפרצות לשיח. לעיתים, הסביבה שלנו לא תבין את המורכבות הרגשית המייצרת את ההתנהגות, ועלולה להגיב בצורה שיפוטית וביקורתית. מחקר שנעשה בתחום, טוען כי בעיות חברתיות הנובעות מADHD, הן תוצאה של ביצועים לא עקביים ולא היעדר מיומנויות חברתיות.

זיהוי של בעיות חברתיות

התמודדות עם קשיים חברתיים תתבטא באופן שונה אצל כל אחד מאיתנו. למרות זאת, קיימים כמה סימנים דומים, לדוגמה:

• דיבור יתר או דיבור חסר
• שיתוף של פרטים אינטימיים או שיתוף יתר במצבים לא מתאימים
• חוסר הבנה של הבעות פנים, דימויים ומטאפורות, ציניות וכדומה
• ליקויים תקשורתיים (במצב של אוטיזם לדוגמה)
• חוסר הקשבה לאחר
• מיעוט קשרים חברתיים

סוגים של בעיות חברתיות

ניתן לסווג את הסימנים והנטיות ההתנהגותיות לכמה סוגים של התמודדויות:

ביישנות:

נחשוש ממקומות חדשים, מהתמודדויות לא מוכרות, ניצור קשרים קרובים מועטים ולא מעבר, נדבר פחות ולעיתים לא נדבר כלל במצבים חברתיים.

חברתיות יתר:

“מסמר המסיבה”. נדבר המון, לאו דווקא נקשיב לאחר, נכיר אנשים רבים וניצור קשרים חברתיים בקלות. הקושי טמון באופי הקשרים. נרגיש שאין לנו חברים אמיתיים, אין חיבור עמוק וקשב קרוב ונאמן, ריבוי הקשרים “המזויפים” עשוי לגרום לנו להרגיש דווקא בודדים.

בריונות:

נרצה להרגיש חזקים, מוצלחים יותר מאחרים ולרוב זה יקרה על חשבון רגשותיהם של האנשים סביבנו. לעיתים נתבטא בצורה אלימה מילולית ו\או פיזית על מנת להשיג את מבוקשנו.

שתלטנות:

נחוש צורך מוגבר בשליטה, יכול לנבוע מחרדה או מקושי רגשי מסוים. נוח לנו לעבוד לבד או לגרום לאחרים לפעול על פינו. נתקשה לבקש עזרה גם אם נצטרך.

רכושנות:

נתקשה לחלוק עם אחרים ונרצה לשמור לעצמנו (מתבטא לרוב אצל ילדים כאשר יש צורך לחלוק עם חברים).

רגישות יתר:

לעיתים לא נצליח להבין סרקזם, ניטה להיפגע בקלות, לעיתים מפתחים מודעות גבוהה להבעות פנים, נתקשה לנתק את עצמנו מהסביבה, נרגיש “שהלב שלנו חשוף”.

תחרותיות:

נרגיש שאנחנו חייבים להצליח בהכל, ניאבק עד להשגת המטרות שלנו, קושי לפעול בגמישות, נחוש תסכול או כעס בעת הפסד או רמאות.

סוגי ההתמודדויות מתבטאות באופן שונה בגילאים שונים.

בעיות חברתיות בגילאים שונים

ילדים

קשיים חברתיים בגילאי הילדות יכולים להתבטא דרך משחקים: קושי בלחלוק עם חבר, המשחק הופך לאמיתי ואין רוח ספורטיבית, קשה לילד להמתין לתורו, ישחק לבד רוב הזמן וכדומה. נשים לב שילדנו עלול להתקשות ביצירת קשרים, יתקשה לווסת את עצמו מבחינה רגשית והתנהגותית ועלול להתקשות בפענוח רגשות סביבתו (לא יבין שאנו כועסים עליו לדוגמה).

נוער

בגיל ההתבגרות נוכל לשים לב לסימנים כמו התבודדות, מעט קשרים חברתיים או קשרים חברתיים לא עמוקים, התנהגות בריונית. לעיתים נבחין בקושי ביצירת קשר עין, חוסר הקשבה לאחר, דיבור יתר או חסר, שיתוף יתר של מידע, קצב דיבור מהיר, חוסר שמירה או שמירת יתר של מרחק בין אישי. נוכל להבחין בקשיים בבית הספר כמו קושי בהבנת משימות או מעקב אחר הוראות.

מבוגרים

חלקנו המתמודדים עם קשיים חברתיים נרגיש שאנחנו לא מצליחים להבין תוכן מסוים של שיחות (חוסר הבנה של ציניות), נתקשה בפענוח הבעות פנים וכוונות האחר, נתקשה בהתנהגות על פי נורמות חברתיות (נימוסים, קרבה פיזית, תנועות גוף). אנחנו עשויים לדבר הרבה ולהקשיב מעט, להתקשות ביצירת קשרים ושמירה על קשרים לאורך זמן, נשאל שאלות אישיות או לא מתאימות את האנשים מולנו. יכול להיות שיבקשו מאיתנו לשנות את ההתנהגות כי היא אינה מתאימה למקום בו אנו נמצאים (למשל הבעת חוסר עניין מוחלט בעת ישיבה בעבודה) אך אנחנו לא נצליח או לא נבין מדוע.

השלכות של בעיות חברתיות

רוב חיינו אנו שוהים בסיטואציות חברתיות ופוגשים מסגרות חברתיות שונות. יצירת קשרים, שמירה על קשר עם חברים והבנת נורמות חברתיות הן נדבך חשוב בחיי היום יום שלנו. לעיתים, נדמה שמצופה מאיתנו להיוולד עם מיומנויות חברתיות. אך מה קורה שאנו חווים קושי? התמודדות עם קשיים חברתיים, עלולה לייצר תחושות של תסכול, אשמה, כעס, עצבות ותחושות קשות של אי שייכות. פעמים רבות נרצה להשתלב, נרצה לייצר שיח או להתקרב, אך נרגיש שאנו נכשלים או לא מבינים אותנו. ההתמודדות עשויה להיות מורכבת, ולפעמים נרצה לבקש עזרה.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

אתגרים חברתיים עלולים לייצר אצלנו תחושות קשות מנשוא, לייצר חרדה ו\או דיכאון, להותיר אותנו מתוסכלים או חוששים לאחר אינטראקציה חברתית ולגרום לפגיעה ממשית בחיי היום יום שלנו. כשהקשיים החברתיים הופכים לאתגר שקשה לנו להתמודד איתו לבד, מומלץ לפנות לטיפול.

טיפול בבעיות חברתיות

טיפול פסיכולוגי:

ישנן מגוון גישות של טיפול פסיכולוגי וכל אחד מאיתנו, יכול לבחור את השיטה אליה הוא מתחבר ביותר. המטרה הכוללת של מגוון השיטות הללו, היא לסייע לנו להתמודד עם המורכבות הנפשית הקשורה באתגרים חברתיים. הפסיכולוג מייצר עבורנו סביבה ניטרלית ובטוחה ליצירת שיח, שיתוף וקבלת הרגשות השונים עמם אנו מתמודדים.

טיפול רגשי:

טיפול רגשי הוא טיפול ששם את רגשותינו במרכז. בטיפולים מסוג זה, נוכל לעבד את רגשותינו, להקשיב להם ולהבין אותם. למשל, טיפול מסוג CBT מאפשר לנו לקבל את רגשותינו ולהבין מדוע הם מעוררים אותנו לתגובות מסוימות. במהלך הטיפול נלמד כיצד להחליף את הדפוסים הישנים בדפוסים חדשים ובריאים, שמסבים לנו תחושות נוחות.

הדרכת הורים:

אם ילדיכם מתמודד עם קשיים חברתיים, דעו שיש מגוון טיפים ודרכים שאנו כהורים יכולים לסייע לו. במהלך הדרכת הורים נוכל לייצר תקשורת נעימה ובטוחה עבורנו ועבור ילדינו, נעורר שיח פתוח שמתמקד בהכלה וקבלת הרגשות, נקבל כלים חדשים ונלמד כיצד להיטיב את התפקוד החברתי של ילדינו.

לסיכום

התמודדות בסיטואציות חברתיות עשויה להיות מורכבת, מאתגרת ואפילו מבהילה עבור חלקנו. דעו כי קשיים חברתיים הם מגוונים, ומעצם היותם כך, ישנן דרכים רבות ומגוונות לטפל בהם ולהתמודד עמם. אל תשארו לבד עם התחושות והרגשות! צוות המטפלים שלנו בפורטל ישמח לסייע לכם או לילדיכם להתמודד עם האתגר, במקום בטוח, מכיל ומקבל.